יפה תואר על בראשית רבה/פ/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה פ | >>
• א • ב • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב •
הה"ד ואיש תבונות יחריש. כלומר מה שהחריש יעקב לא בשביל היראה או מבלי משים. אלא מחכמה עשה כזאת שלא ירגישו בצערו ויתנכלו עליו. והמתין עד שיבואו בניו להמתיק סוד עמהם:
אין להם הכרע. ע' בתוס' יומא בפ' הוציאו לו וע"ע ברות רבה על פסוק וישלוף נעלו דנמנו שם כתובים שונים אשר אין להם הכרע בפירושם. אבל שמה המחלוקת בפירוש הכתובים ופה הוא הספק בטעם הקריאה אם למעלה או למטה. והנה הכתוב שאת אם הוא נמשך למטה יתפרש כן. כי ה' שאל לקין למה חרה לך וגו' הלא אם תטיב. פי' האם הטבת דרכיך כי יחרה לך למה לא שעיתי למנחתך ועתה שאת עליך לשאת העון לעולם ואם לא תטיב ודע כי לפתח חטאת רובץ ועליך לשאת את עון חטאתך. ועל תיבת ארור מוכרחים אנו לומר כי רז"ל חולקים בזה על המסורה שהוא מפסוקי דפסקי משה. אבל יותר טוב לאמר כי הספק הוא פן הוא מסדור שנחלק שלא במקומו כדאיתא בל"ב נתיבות הדרש וע' ברמב"ן על פסוק ותמנע היתה פילגש ולפ"ז אם נמשך למעלה הוא תאר על כנען. ואח"ז מתחיל אפם כי עז וגו' לכן אחלקם ביעקב וגו'. וי"ל עוד דמפרש אחלקם ביעקב על האף והעברה כי קצת מהם טובים הם. כמו בת"ח ולמוכיחים ינעם: