יפה תואר על בראשית רבה/לח/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לח | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד •
מעשה דור הפלגה לא נתפרש ר' יוחנן אמר ודברים אחדים שאמרו דברים חדים וכו' כצ"ל. ומחלקותם הוא כי דברים אחדים בקרא מיותר הוא לכן דריש ר"א כי הפירוש מן ודברים אחדים הוא כמו דבורים אחודים שמעשה דור הפלגה הוא נעלם וסגור. כי אחד בל"א הוא סגר. ור"י דורש שאמרו דברים חדים. אמנם בירושלמי מגילה פ"א הלכה ט' פליגי ר"א ור"י חד אמר שהיו מדברים בשבעים לשון ומפרש ודברים אחדים כי כל השבעים לשון היו בפיהם כשפה אחת. וחד אמר שהיו מדברים בלשון יחידו של עולם בלשון הקודש. וא"כ אין יתור כלל בקרא ומה ראו פה במדרש להוציא מן הכתוב הדרשות האלה:
אברהם פרדה עקרה כו'. ובזה נתנו תפלה באלהים כי לא הועילה לו צדקתו לתת לו שארית או כי אין ביד ה' לשנות הטבע. ומה בצע כי יתם דרכיו. והנה אברהם היה בדור הפלגה בן מ"ח שנה וכן איתא בס"ע ואע"ג דבדורותם הולידו לבן מאה ומאתים מ"מ קראו אותו פרדה עקרה לפי שהיה טומטום כדאיתא בפרק הבא על יבמתו וכן משמע לקמן בפל"ט ואולי הכוונה פרידה עקרה. כי לעגו לאברהם אשר לא יועיל מאומה בשכלו ובתוכחתו. ולא יוליד בהקישיו ובהקדמותיו. כי אין שומע לו ואין איש המאמין באמונתו:
לבור לו את העליונים כו'. לא נוכל לפרש כפשוטו שחפצו לעלות שמימה לדור שמה ולעשות מלחמה עם היוצר. כי סכלות כזה לא נתנה להאמר גם על סכלים ופתאים היותר גדולים. אבל המה סלקו השגחת ה' מגלגל הירח ולמטה. וחשבו שהנהגת העולם השפל מסורה למערכות השמים. וזה שאמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים כו' פי' כי לא נכון הוא מה שבחר ה' להשגיח על העליונים לבד. ולכן המה נצחיים ואותנו נתן בתחתונים הארציים ומסורים אנחנו בידי העליונים ולכן אנו מתים. אבל ראוי היה כי גם אנחנו נהיה בעלי חומר נקי כעליונים ונצחיים כמותם. וזה כעין התלונה הנזכרת בפ"ב העליונים חיים והתחתונים מתים ע"ש. ולכן פרקו את עול השעבוד מהסבה הראשונה. ולפרסם דעתם בנו מגדל וראשו בשמים ועבודת כוכבים בראשו וחרב בידו שיראה כעושה מלחמה עם הסבה הראשונה להורות שמאנים בעבודתו ומורדים בו כי טובתם בל עליו:
ודברים אחודים. פי' שהכל מסכימים לדעה אחת:
רבנן אמרי שפה אחת. פי' כי דברים אחדים הכוונה שהיו כולם רשעים ופה אחד היה להם להרשיע. ולכן הפיצם ה'. כדי שלא יהיו כולם במקום אחד. ופן ימצא ביניהם צדיק אחד או שנים לא יאבדו עם כל הקהל. וזה שהביא המשל מבעל המרתף להשוות גם דור המבול עם דור הפלגה שהיו כולם חומץ. אמר הלא כן יהיו כל הדורות ולכל הפחות יהיה הרוב מהם רשעים. ולמה יספו הצדיקים המעטים אשר ימצאו ביניהם יחד עם כל הקהל:
ואלו של דור הפלגה נשתיירה כו'. קושיא הוא למה נשתיירה מהם פליטה ומשני בשביל שהיו אוהבים זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת שהיה שלום ואחדות ביניהם. ודברים אחדים שהיה לשונם אחת. ולפ"ז ליכא יתורא בקרא אך קשה הא בריש הסימן דורש ר"א את הייתור בקרא:
עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם כו'. ע' בבעל העקדה שער ד' שמתרץ איך יכפר השלום על חטאת עבודת כוכבים:
דברים חדים אמרו אחת לאלף כו'. פי' כי חטאם היה במה שאמרו אשר המבול בא מדרך הטבע: