יפה תואר על בראשית רבה/א/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
אתפרכן מלשון כריתה כמו נפרך בצפורן ודריש תאלמנה מלשון אלומה כלומר שיכרתו ויעשו חבילות ואלומות. ורש"י ז"ל כתב משום דכל האוגד עמרים אינו אוגדם אלא לפרכם בגורן וגם כשנאגדים זה על זה הם נפרכים. וגבי גרש כרמל תרגם פרוכין רכיכין. ולכן בלשון ארמי אלומים הוא פרכין:
אתחרשן. מלשון חרש. ונופל על השפתים כי סתם חרש אינו שומע ואינו מדבר ודורש מן המקרא מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור. והכתוב מונה דבר והפכו. מי שם פה לאדם. וההפך מזה הוא אלם או חרש. ואח"ז אומר או פקח וזה פקוח עינים וההפך מזה הוא עור. ואע"ג דמצינו ג"כ בקרא פקוח אזנים ולא ישמע לא נוכל לאמר כי חרש הוא ההפך מן פקח דא"כ הו"ל למימר או פקח או חרש או עור. ומדכתיב חרש לפני פקח ע"כ הוא ההפך מן מי שם פה. וע"ז מדריש שפיר תאלמנה שפתי שקר כי יהיה ההפך מן הדובר בפיו ובשפתיו וזה אתחרשן. והנה בילקוט כתיב אתפרכן כמד"א והנה אנחנו מאלמים אלומים. אתחרשן כמד"א או מי ישום אלם. וזו היא נוסחא הגונה דלא ערבינהו יחד כמו שהיא לפנינו:
בגאוה אתמהה וכו' ובוז אתמהה. פי' דהכתוב מדבר דרך תמהון איך נואלו הרשעים האלה כי בשביל להתגאות ולבזות כבודו של מקום ידברו עתק על צדיקו של עולם:
ומה כתיב אחריו מה רב טובך וגו' משום דאמר לפני זה שאין להם חלק לעוה"ב ובקרא לא נמצא רק תאלמנה שפתי שקר וזה העונש בעוה"ז לכן מביא כי זה מוכח מסיפא דקרא דכתיב אשר צפנת ליראיך ולא לבוזים את מוראך הרב כי אין להם חלק במה רב טובך. וכן נראה מהירושלמי:
העוה"ז נברא מתוך תהו ובהו כו' הנה י"מ כי בראשונה ברא הקב"ה יסוד דק המוכן לקבל צורות שונות ונקרא חומר היולי. ובעברית נקרא תהו מלשון תוהה כי החפץ לקרוא אותו בשם יתהה ולא ידע. ומהיסוד הזה ברא היוצר את השמים ואת הארץ וזה נקרא בהו. מלשון בו הוא כי הלביש בו צורות שונות. ויתפרש בראשית עם הראשית וזה חומר היולי ברא הקב"ה את השמים ואת הארץ. וע' בזה ברמב"ן על התורה. והנה אף שיש לכוון הדעה הזאת בכתובים. ולפרש והארץ היתה תהו ובהו כי לפני בריאת שמים וארץ לא היה רק היסוד הדק הנקרא תהו ומוכן לקבל צורות שונות הנקרא בהו. ומהראשית הזה ברא אלהים את השמים ואת הארץ וכדברי ר"ה בשם ב"ק אלולי שהדבר כתוב א"א לאומרו בראשית ברא וגו' מנין הן והארץ היתה תהו ובהו ע"כ. מ"מ הדורש זה ברבים הוא פוגם ביוצר בראשית. כי לאו כל מוחא סביל דא ובני אדם הם עלולי השגיאות ויבואו לחקור במה שלפנים ובמה שלאחור ויאמרו כי גם החומר הוא קדום כקדמותו ית'. וזה שהביא המשל מהמלך שבנה פלטן במקום הביבין ובמקום האשפה כו'. הלא לנו רק להתפלא על כליל הדרת הפלטין. ולא לספר את האשפתות אשר היו לפניו. כן לפנינו בני אדם רק לחקור ולהתבונן בפלאי היצורים. ולא לדבר מהחומר אשר ממנו נוצרו אחרי כי גם החומר הזה נברא מאפס ומאין המוחלט: