יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ב/14

14. ערכם היחסי של הפרש והרץ

בטרם נסב את תשומת ליבנו לנושא זה, מן הראוי להבהיר כעת כי אין ביכולתם של שני פרשים לבדם להנחיל מט, אולם, תחת תנאים מסויימים כמובן, הם יכולים לעשות זאת אם ליריב יש רגלי אחד או יותר.

בטקסט זה נעשה שימוש
ברישום מסעי שחמט.
להסבר על רישומים
אלה, ראו כאן.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

דוגמא 29

בדוגמא לעיל הלבן אינו יכול לנצח, למרות שהמלך השחור דחוק בפינה; אולם בעמדה דלהלן, בה יש לשחור רגלי,

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

הלבן מנצח עם או בלי שיהיה זה תורו. כך:

1. פ-ז6, ח4

הלבן אינו יכול לקחת את הרגלי משום שאז יסתיים המשחק בתיקו, כפי שהוסבר לעיל.

2. פ-ה5, ח3

3. פ-ג6, ח2

4. פ-ב5, ח1=מה

5. פ-ג7×

הסיבה למוזרות זו בשחמט ברורה.

הלבן עם שני הפרשים יכול רק לכפות פט על המלך, אלא אם כן יש לשחור רגלי שהוא יכול להניע.

דוגמא 30

למרות שהוא מוביל ברץ ורגלי, אין הלבן יכול לנצח בעמדה הבאה.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

זוהי חולשתו הגדולה ביותר של הרץ, שכאשר הרגלי ח (או א) מוכתר במשבצת בת צבע הפוך לזה של הרץ והמלך היריב מצוי לפני הרגלי, הרץ הוא חסר תועלת לחלוטין. כל שעל השחור לעשות הוא להמשיך ולהניע את מלכו קרוב למשבצת הפינה.

דוגמא 31

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

בעמדה דלעיל יכול הלבן, עם או בלי התור, לנצח. קחו את הווריאציה הקשה ביותר:

1... מ-ח2

2. פ-ז4+, מ-ח1

3. מ-ו1, ז5

4. מ-ו2, ח2

5. פ-ה3, ז4

6. פ-ו1, ז3+

7. פ:ז3×

עתה כשראינו את המקרים יוצאי הדופן האלה, יכולים אנו לנתח את היתרונות היחסיים והערך היחסי של הפרש והרץ.

בדרך כלל סבורים חובבים כי הפרש הוא הכלי בעל הערך הרב יותר מבין השניים, והנימוק העיקרי לכך הוא, כי שלא כמו הרץ, הפרש יכול לשלוט הן על משבצות שחורות והן על לבנות. אולם, בדרך כלל נשכחת העובדה כי לפרש, בכל זמן נתון, ניתנת הבחירה בצבע אחד בלבד. לוקח הרבה יותר זמן להביא פרש מאגף אחד לזה האחר. כמו כן, כפי שיודגם בדוגמא הבאה, רץ יכול לכפות פט על פרש; מה שאין כן להיפך.

דוגמא 32

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

ככל שהשחקן חלש יותר כך הפרש יותר מאיים עבורו, אבל כאשר יכולתו של שחקן גוברת – ערכו של הרץ נעשה יותר גלוי לעיניו, וכמובן ישנה, או צריכה להיות, הפחתה מקבילה בהערכתו את ערכו של הפרש בהשוואה לרץ.

בנושא זה, כמו בהרבה אחרים, האמנים של היום מתקדמים בהרבה לעומת אמנים מהדורות הקודמים. בעוד לפני זמן לא רב כל כך נטו אחדים מהטובים שבהם, כפילסברי וצ'יגורין, להעדיף פרשים על פני רצים, כמעט ואין אמן בן ימינו שלא יסכים לחלוטין עם המסקנות שנוסחו לעיל.

דוגמא 33

זהו פחות או יותר המקרה היחיד בו לפרש ערך רב יותר מאשר לרץ.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

זו הינה מה שנהוג לכנות "עמדת חסימה", וכל הרגלים מצויים בצידו האחד של הלוח (לו היו רגלים בשני צידי הלוח, לא היה שום יתרון לזה שיש לו את הפרש). בעמדה כזו, לשחור סיכויים מצויינים לנצח.

כמובן, ישנו מקור נוסף לחולשה עבור הלבן בכך שהרגלים שלו מצויים על משבצות בנות אותו צבע כמו הרץ שלו. זו שגיאה הנעשית לעיתים קרובות על ידי שחקנים. הדרך הנכונה, כעיקרון, בסיום, היא לדאוג לכך שהרגלים שלך יהיו על משבצות בנות הצבע ההפוך לזה של הרץ שלך. כאשר הרגלים שלך מצויים על משבצות בנות אותו הצבע, פעולתו של הרץ שלך מוגבלת על ידיהם, וכתוצאה מכך ערכו של הרץ יורד, מכיון שערכו של כלי נמדד לעיתים קרובות על ידי מספר המשבצות עליהם הוא שולט.

אם כבר בכך עסקינן, אפנה את תשומת ליבו של הקורא גם לעובדה כי, באופן כללי, עדיף להשאיר את הרגלים שלך על משבצות בנות אותו הצבע כמו הרץ של היריב, במיוחד עם הם רגלים "חופשיים" הנתמכים על ידי המלך.

ניתן לסכם את העקרונות הללו כך:

כאשר ליריב יש רץ, השאר את הרגלים שלך על משבצות בנות אותו הצבע של רץ היריב.

בכל מקרה בו יש לך רץ, בין אם ליריב יש רץ בין אם לאו, השאר את הרגלים שלך על משבצות בנות הצבע ההפוך לרץ שלך.

כמובן, יש לשנות לפעמים עקרונות אלו כדי להתאים לצרכי העֶמְדה.

דוגמא 34

בעמדה הבאה, הרגלים בצד אחד של הלוח, ואין שום עדיפות לפרש או לרץ. על המשחק בבירור להסתיים בתיקו.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

דוגמא 35

כעת נוסיף שלושה רגלים בכל צד לעמדה הקודמת, כך שישנם רגלים בשני צידי הלוח.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

כעת עדיף שיהיה לך רץ, למרות שעל העמדה, אם היא משוחקת נכונה, להסתיים בתיקו. היתרון שבבעלות על הרץ נעוץ הן ביכולתו לשלוט, בטווחים ארוכים, על שני צידי הלוח מתוך עמדה מרכזית, והן מיכולתו לנוע במהירות מצד אחד של הלוח לצידו השני.

דוגמא 36

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

בעמדה דלעיל יש יתרון בלתי מוטל בספק לבעליו של הרץ, מכיון שלמרות שלשני השחקנים אותו מספר רגלים, הם אינם מאוזנים בכל צד של הלוח. כך, בצד המלך, יש ללבן שלושה כנגד שניים, בעוד בצד המלכה לשחור יש שלושה כנגד שניים.

עדיין, במשחק נאות, על המשחק להסתיים בתיקו, למרות שללבן ישנם סיכויים כלשהם טובים יותר.

דוגמא 37

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

כאן ניתנת עמדה שבה בעלות על הרץ מהווה יתרון מכריע, מכיוון שלא רק שיש שלושה רגלים בכל צד של הלוח, אלא ישנו גם רגלי "חפשי" (הרגלי ח עבור הלבן, הרגלי א עבור השחור).

לשחור יהיה קושי עצום להשיג תיקו בעמדה הזו, אם יוכל לעשות זאת בכלל.

דוגמא 38

שוב יתקשה השחור מאוד להשיג תיקו בעמדה הזו.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

על התלמיד לבחון היטב עמדות אלו. אני מקווה כי הדוגמאות הרבות תסייענה לו להבין, בערכם האמיתי, את יתרונותיהם היחסיים של הפרש והרץ.

אשר לשיטה הכללית על פיה יש לנהוג, מדריך, או נסיון מעשי, יהיה הטוב ביותר. אוכל לומר בכלליות, מכל מקום, כי הדרך הנכונה בסיומים אלו, כמו בכל הסיומים הדומים לאלו, היא: קידומו של המלך למרכז הלוח או לעבר הרגלים ה"חופשיים", או לעבר הרגלים המועדים להתקפה, וקידום מהיר של הרגלי החופשי או הרגלים החופשיים, עד כמה שזה תואם את בטחונם.

לתת קו משחק קשיח תהיה שטות. כל סיום הוא שונה, ודורש טיפול שונה, על פי מה שמתכנן היריב לעשות. חישוב על ידי הדמייה של עמדות עתידיות הוא מה שיקבע.