יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ב/13

13. החסימה

כאשר על מלכים לנוע, ואחד השחקנים יכול, בעל כרחו של היריב, להביא את מלכו לעמדה הדומה לזו המוצגת בתרשים הבא, כך שיריבו ייאלץ לנוע ולפנות לו מקום, נאמר על השחקן המשיג יתרון זה כי יש לו "חסימה".

בטקסט זה נעשה שימוש
ברישום מסעי שחמט.
להסבר על רישומים
אלה, ראו כאן.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

דוגמא 26

נניח שבדוגמא לעיל הלבן משחק

1. מ-ד4

כעת לשחור ישנה הברירה או לחסום את מעבר המלך הלבן בכך שישחק מ-ד6, או, אם הוא מעדיף זאת, הוא יכול לעבור עם המלך שלו בכך שישחק בתגובה מ-ג5. שים לב לכך שהמלכים מנוגדים ישירות זה לזה ומספר המשבצות המפרידות ביניהם הוא אי־זוגי – אחד במקרה זה.

החסימה יכולה לעטות את הצורה שהודגמה לעיל, שניתן לכנותה חסימה אורכית בפועל או חסימה אורכית קרובה; או את הצורה הבאה:

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

אשר ניתן לכנותה חסימה אלכסונית בפועל או חסימה אלכסונית קרובה; או, שוב, הצורה הבאה:

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

אשר ניתן לכנותה חסימה רוחבית בפועל או חסימה רוחבית קרובה.

מבחינה מעשית כולם אותו דבר. המלכים תמיד במשבצות בנות אותו הצבע, ישנה רק משבצת אחת מפרידה בין המלכים, והשחקן אשר נע אחרון "יש לו חסימה".

כעת, אם התלמיד יטרח להניע כל אחד מהמלכים לאחור כמו במשחק לאורך אותו קו אורכי, אלכסוני או רוחבי, בהתאמה, אשר הודגמו בתרשימים האחרונים, יהיה לנו מה שניתן לכנות חסימה אורכית, אלכסונית ורוחבית מרוחקת, בהתאמה.

עניין ה"חסימה" הוא מאוד חשוב, ועוטה לעיתים צורות מעט מורכבות, אשר כולן ניתנות לפתרון בצורה מתמטית; אך, לעת עתה, על התלמיד לעסוק רק בצורות הפשוטות ביותר. (בחינה של כמה מן הדוגמאות של סיומי מלך ורגלים שכבר ניתנו תראה מספר מקרים של חסימה קרובה).

בכל הצורות הפשוטות של החסימה,

כאשר המלכים נמצאים על אותו קו ומספר המשבצות המפרידות ביניהם הוא זוגי, לשחקן שתורו לנוע יש את ה"חסימה".

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

דוגמא 27

העמדה דלעיל מדגימה בצורה טובה את הערך העצום של ה"חסימה". העמדה היא מאוד פשוטה. מעט מאוד נשאר על הלוח, והעמדה, עבור המתחיל, נראית קרוב לוודאי כשווה. מכל מקום, אין זה כך. זה שתורו לנוע מנצח. שים לב לכך שהמלכים נמצאים בדיוק זה לפני זה, ושמספר המשבצות המפריד ביניהם הוא זוגי.

כעת באשר לתהליך הדרוש כדי לנצח עמדה שכזו. הדרך הנאותה להתחיל היא לנוע הישר מעלה. כך:

1. מ-ה2, מ-ה7

2. מ-ה3, מ-ה6

3. מ-ה4, מ-ו6

כעת הלבן יכול לבחור האם לשחק מ-ד5 ובכך לעבור עם המלך שלו, או לשחק מ-ו4 ולמנוע מהמלך השחור מלעבור, ובכך לשמור על ה"חסימה". ספירה פשוטה תראה שהדרך הראשונה רק תוביל לתיקו, לפיכך הלבן בוחר באפשרות השנייה ומשחק:

4. מ-ו4, מ-ז6

אם 4... מ-ה6; 5. מ-ז5 ינצח.

5. מ-ה5, מ-ז7

כעת על ידי ספירה ניתן לראות כי הלבן מנצח על ידי כיבוש הרגלי ב של השחור.

התהליך היה פשוט יחסית בגירסה שניתנה לעיל, אך לשחור יש עוד כמה קווי הגנה קשים יותר להתגבר עליהם. הבה נתחיל מחדש.

1. מ-ה2, מ-ד8

כעת אם 2. מ-ד3, מ-ד7, או אם 2. מ-ה3, מ-ה7, והשחור משיג את ה"חסימה" בשני המקרים. (כאשר המלכים הישר זה לפני זה, ומספר המשבצות המפרידות בין המלכים הוא אי־זוגי, לשחקן אשר נסע אחרון ישנה ה"חסימה").

כעת בכדי לנצח, על המלך הלבן להתקדם. ישנה רק משבצת אחת אחרת אליה הוא יכול לנוע, ו3, וזהו המקום הנכון.

לפיכך מודגם כי במקרים כאלו כאשר היריב מבצע כביכול מהלך של "המתנה", עליך להתקדם, בהותירך שורה או טור חופשיים בין שני המלכים. לכן יש לנו —

2. מ-ו3, מ-ה7

כעת, יהיה זה רע להתקדם, מכיון שאז השחור, בכך שיקדם את מלכו לפני המלך שלך, ישיג את ה"חסימה". הפעם זה תורו של הלבן לשחק מסע דומה למסע הראשון של השחור, דהיינו

3. מ-ה3

אשר מביא את העמדה חזרה לוריאציה הראשונה שהודגמה. התלמיד ייטיב לעשות אם ילמד להכיר היטב את ניהול המלך בכל הדוגמאות של ה"חסימה". לעיתים קרובות, פירוש הדבר לנצח או להפסיד את המשחק.

דוגמא 28

העמדה הבאה היא הוכחה מצויינת לערכה של ה"חסימה" כאמצעי הגנה.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

הלבן מפגר ברגלי ולכאורה הוא אבוד, אולם הוא יכול להשיג תיקו כדלהלן:

1. מ-ח1!

העמדה של הרגלים אינה מאפשרת ללבן להשיג תיקו באמצעות ה"חסימה הישירה" או ה"קרובה", לפיכך הוא נוקט בחסימה המרוחקת: למעשה אם 1. מ-ו1 (חסימה ישירה או קרובה), מ-ד2; 2. מ-ו2, מ-ד3 והלבן אינו יכול כבר שמור על החסימה הרוחבית החיונית לבטחונו, בגלל הרגלי שלו ב-ו3. מאידך גיסא, לאחר המסע שבטקסט, אם

1... מ-ד2

2. מ-ח2, מ-ד3

3. מ-ח3! מ-ה2

4. מ-ז2, מ-ה3

5. מ-ז3, מ-ד4

6. מ-ז4

תוקף את הרגלי ומאלץ את השחור לשחק 6...מ-ה3, אז יכול הוא לשוב ל־ז3 כפי שכבר הודגם, ותמיד לשמור על החסימה.

אם נשוב לעמדה המקורית, הרי שאם

1. מ-ח1, ז4

הלבן אינו משחק ו:ז4, מכיון שאז ה4 ינצח, אלא הוא משחק:

2. מ-ז2, מ-ד2

אם 2...ז:ו3+; 3. מ:ו3, מלווה ב־מ-ה4, ישיג תיקו.

3. ו:ז4, ה4

וספירה פשוטה תראה כי שני הצדדים מכתירים, והמשחק מסתיים בתיקו.

אם התלמיד כעת יטרח לחזור שוב לדוגמאות של מלך ורגלים שנתתי לעיל בספר זה^[1], הוא ייווכח כי בכולם נושא ה"חסימה" הינו בעל חשיבות מכרעת; כפי שהוא, למעשה, בכמעט כל הסיומים של מלך ורגלים, למעט במקרים כאלו בהם עמדת הרגלים לכשעצמה מבטיחה את הניצחון.

הערות שוליים

1. לעיל בעמ' 13