ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתכב
ארבעה נקראו קנין, ישראל נקראו קנין שנאמר עם זו קנית, א"י נקראת קנין בית המקדש נקרא קנין ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו, התורה נקראת קנין שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, יבואו ישראל שנקראו קנין לארץ ישראל שנקראת קנין ויבנו בית המקדש שנקרא קנין בזכות התורה שנקראת קנין. כי אתא רב דימי אמר (בשלשה) [בארבעה] מקומות שרתה להם שכינה, ובכלן לא שרתה אלא בחלקו של בנימן. מתקיף לה רב יוסף והא כתיב ויטוש משכן שלו אהל שכן באדם וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, אמר רב אדא בר אהבה ומאי קושיא דילמא שכינה בחלקו של בנימן וסנהדרין בחלק יוסף כדרך שמצינו בבית עולמים דשכינה בחלק של בנימן וסנהדרין בחלק יהודה, בשלמא התם מקרבו נחלות להדדי אלא הכא מי מקרבן, א"ל אין דאמר רבי חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאה מחלקו של יוסף ונכנסת בחלקו של בנימן ובה מזבח בנוי והיה בנימן הצדיק מצטער עליה לבלעה שנאמר תאנת שילה. ויתן לשבי עזו זה הארון, בחוריו אכלה אש זה נדב ואביהוא, אבא חנן אומר שחצין היו והיו אומרים איזו אשה הוגנת לנו, אבינו כ"ג, אח אבינו מלך, אח אמנו נשיא, אנו סגני כהונה, לכך בחוריו אכלה אש משום שבתולותיו לא הוללו, אבא חנן אומר לא נשרפו אלא על ידי שלא היו להם נשים דתנינן תמן וכפר בעדו ובעד ביתו זו אשתו והרבה נשים היו עגונות והמתינו להם לכך נאמר בחוריו אכלה אש. כהניו בחרב נפלו זה חפני ופינחס: