ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתכג
ויקץ כישן, כשישראל עושין רצונו של מקום אין שינה לפניו שנאמר הנה לא ינום ולא יישן (כתוב ברמז תתרי"ג). ויבחר את שבט יהודה. רבי הוה יתיב פשט (יח) כל החופות בגבולו של בנימן, אמר רבי שמעון לרבי חייא רבה והכתיב וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, אמר ליה והדא מסייעא לאבוך מה בחירה שנאמר ביהודה אינה ביהודה אלא בשבט בנימן אף מאיסה שנאמר ביוסף אינה אלא בשבט בנימן. ויבן כמו רמים מקדשו, כשהיה דוד רועה הלך ומצא את הראם ישן (כדכתוב בריש/רמז תרפ"ח). ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן. רבי יהושע הכהן בשם רבי חנינא בר יצחק מהו ממכלאות צאן שהיה דוד כולא אלו מפני אלו מוציא הגדיים ומאכילן ראשי עשבים, מוציא את התישים ומאכילן אמצען של עשבים, מוציא את הזקנות ומאכילן עיקרן של עשבים, אמר הקב"ה הואיל ויודע לרעות את הצאן יבא וירעה צאני אלו ישראל שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי. וירעם בתום לבבו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ישב וחשב שלא יהא משמד נוטל (עם) [ושונה עד שיטול] חברו בשדה אחוזה: