ילקוט שמעוני/שמות/רמז קעג
ויחר אף ה' במשה ר' יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם חוץ מזה שלא נאמר בו רושם. ר' שמעון בן יוחאי אומר אף זה נאמר בו רושם שנאמר הלא אהרן אחיך הלוי והלא כהן הוא הכי קאמר אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשיו הוא כהן ואתה לוי. וחכמים אומרים לא נתכהן משה אלא בשבעת ימי המלואים בלבד. ויש אומרים לא פסקה אלא מזרעו של משה שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. מאי ואומר וכי תימא ההוא לדורות הוא דכתיב ואומר משה ואהרן בכהניו. וכל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם והכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף ולא אמר ליה ולא מידי אמר ריש לקיש סטרו ויצא. והכתיב ונצבת לקראתו על שפת היאר ואמר ריש לקיש מלך הוא והסבר לו פנים ור' יוחנן אמר רשע הוא והעז לו פנים איפוך:
אם נאמר אהיה עם פיך למה נאמר הוריתיך ואם נאמר הוריתיך למה נאמר אהיה עם פיך אלא אהיה עם פיך זה פתיחת פה ומענה לשון. הוריתיך זה גנזי חכמה שגלה הקב"ה למשה על כל גנזי תורה חכמה ומדע וגנזי חיים והראהו מה שעתיד להיות לעולם הבא וכיון שראה בפרגוד של הקב"ה כתות כתות של סנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית ודורשים התורה בארבעים ותשע פנים והראהו רבי עקיבא דורש כתרי אותיות אמר אין לי עסק בשליחות של מקום שנאמר ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח מה עשה הקב"ה שגרו לשר של חכמה ותפשו למשה והוליכו למקום אחד והראה לו בפרגוד של הקב"ה רבוא רבבות של סנהדרין שיושבים ודורשים ואומרים הלכה למשה מסיני מיד נתקררה דעתו של משה:
ואת המטה הזה תקח בידך המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון בגן עדן ואדם מסרו לחנוך וחנוך מסרו לשם ושם מסרו לאברהם ואברהם מסרו ליצחק ויצחק מסרו ליעקב ויעקב הוליכו למצרים ומצרים ליוסף וכשמת יוסף נטלטל כל ביתו וניתן בפלטין של פרעה והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים וראה את המטה וחמד אותו בלבו ולקחו והביאו ונטעו בתוך גן שלו ולא היה יכול לקרב אליו עד שבא משה לארץ מדין ונכנס לתוך גן ביתו וראה את המטה וקרא את האותיות אשר עליו ושלח ידו ולקחו וראה יתרו ואמר זה הוא האיש שהוא עתיד לגאול את ישראל ממצרים לפיכך נתן לו צפורה בתו לאשה שנאמר ויואל משה וגו' והיה משה רועה ומנהיג באותו מטה את צאנו של יתרו ארבעים שנה ולא שכלה אותם חית השדה והם פרים ורבים הרבה מאד ועליהם הכתוב אומר כצאן קדשים. וינהג את הצאן עד שבא להר חורב ושם נגלה הקב"ה מתוך הסנה. אמר ר' יהודה בר אמי המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סנפירינון היה ועשר מכות חקוקות עליו ובנוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב אמר לו הקב"ה המטה הזה יביא עליו את המכות:
ויאמר ה' אל משה במדין תני המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מנא הני מילי אמר רב נחמן דכתיב ויאמר ה' אל משה במדין אמר ליה במדין נדרת לך והתר נדרך דכתיב ויואל משה לשבת ואין אלה אלא שבועה דכתיב ויבוא אותו באלה וכתיב וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים. ר' אליעזר אומר פותחין בנולד וחכמים אוסרין. כיצד שאיני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר. מאי טעמא אמר רב חסדא דאמר קרא כי מתו כל האנשים והא מיתה דנולד הוא מכאן שפותחין בנולד. ורבנן מאי טעמא קסברי הנהו מי מתו והאמר מר כל מקום שנאמר נצים נצבים אינו אלא דתן ואבירם אלא שירדו מנכסיהם. וילך משה וישב אל יתר חותנו לא היה צריך לומר אלא וישב אל מצרים ולמה שב אל יתרו להתיר נדרו מה עשה הקב"ה קשר ענן שם כביכול התיר נדרו של משה. דבר אחר שהלך ליטול רשות ממנו. ויאמר לו לך לשלום כל מי שכתוב בו לשלום הולך וחוזר וכל מי שכתוב בו בשלום הולך ואינו חוזר. באבנר כתיב וישלח דוד את אבנר וילך בשלום הלך ולא חזר אבל יתרו שאמר למשה לך לשלום הלך וחזר: