ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תנב
והולכתי עוכים בדרך לא ידעו, זהו שאמר הכתוב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון דברים שהם מכוסים מכם בעוה"ז עתידים הם להיות צפוים לכם כהדין בולוס, הה"ד והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים כבר עשיתים לר"ע וחבריו דאמר רבי אחא דברים שלא נגלו למשה מסיני נגלו לר"ע וחבריו. וכל יקר ראתה עיני זה רבי עקיבא. ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, שנו רבותינו כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ומנא לן דקשקשת קלפי נינהו שנאמר ושריון קשקשים הוא לבוש, ולכתובב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר, אמר ר' אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל כדי להגדיל תורה ויאדיר:
מי נתן למשסה יעקב, שנו רבותינו מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקוצותיו סדורות לו תלתלים, הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים, נענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלו, אמר מובטח אני בזה שיורה הוראות בישראל, העבודה איני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שיפסקו עלי, אמרו לא זז משם עד שפדאו בבמון הרבה, ולא היו ימים מועטים עד שהורה הוראות בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אלישע:
כה אמר ה' בוראך יעקב, ר' פנחס בש"ר ראובן אמר, אמר הקב"ה לעולמו עולמי עולמי מי בראך, אומר לך מי בראך אומר לך מי יצרך, יעקב בראך ישראל יצרך דכתיב בוראך יעקב ויוצרך ישראל. ר' יהושע דסכנין בשם ר"ל בהמות לא נבראו אלא בשביל יעקב דכתיב הנהה נא בהמות אשר עשיתי עמך. ר' יהושע בר נחמן בש"ר חנן בר יצחק שמים וארץ לא נבראו אלא בשביל יעקב מה טעם ויקם עדות ביעקב, ואין עדות אלא שמים וארץ שנאמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. רבי ברכיה אמר לא נבראו שמים וארץ אלא בשביל יעקב ששמו ישראל שנאמר בראשית ברא אלקים, ואין ראשית אלא ישראל שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. אמר רבי אבהו לא נברא הכל אלא בשביל יעקב שנארמ לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא:
כי תעבור במים אתך אני, אמר רבי לוי אתר הוא [תמן מצווח ירדן בחמי טבריה] בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם ונעל עשו בפניו וחתר לו הקב"ה חתירה בבמקום אחר. א"ר יודא ב"ר סימון בשם ר' יוחנן מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שלא עברו ישראל אתת הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה דכתיב כי במקלי עברתי את הירדן הזה, בנביאים ביבשה עבר ישראל את הירדן ישראל סבא, בכתובים דכתיב מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אלוה יעקב:
מאשר יקרת בעיני נכבדת, אמר הקב"ה ליעקב הרבה אתה יקר בעיני למה כביכול קבעתי איקונין, שלך בכסא כבודי ובשמך המלאכים מקלסין אותי ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם. ד"א אמר הקב"ה ליעקב הרבה אתה יקר בעיני כביכול אני ומלאכי נעשינו פמליא שלך בצאתך לילך לפדן ארם ולביאתך. בצאתך כתיב ויצא יעקב מבאר שבע וגו' ויפגע במקום וגו' ויחלום והנהה סולם מצוב ארצה וגו' והנה מלאכי אלקים עוללים וגו' והנה ה' נצב עליו, אמר רבי אושעיא אשרי ילוד אשה שכך ראה את המלך ופמלייתו נצבים עליו ומשמשים אותו. מנין אף בביאתו שנאמר ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים וכתיב וירא אלקים אל יעקב עוד בבואר מפדן ארם. ד"א יקר אתה בעיני שהרי לכל העו"א לא נתתי מנין ולך נתתי מנין, משל למלך שהיו לו גרנות הרבה והיו כלם טנופות ומלאות זונין ולא היה מדקדק במנינם, והיה לו גורן אחד נאה אמר לבן ביתו אותם גרנות טנופות הם ומלאות זונין לכך לא הייתי מדקדק במנינם אבל הקגורן הזה חטים נאות הם הילכך דקדק במנינם כמה כורין יש בו כמה שקין יש בו, כך המלך זה מלך מלכי המלכים, הגורן אלו ישראל שנאמר מדושתי וכן גרני, וכן הוא אומר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו, בן ביתו זה משה שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, א"ל הקב"ה למשה כל העו"א טנופות הם שנאמר והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים באש יצתו לפיכך אל תדקדק במנינם, אבל ישראל צדיקים הם כלם שנאמר ועמך כלם צדיקים, וכה"א כלך יפה רעיתי לפיכך דקדק במנינם, וכן עה משה מנה אותן כמה כורין שנאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל, כמה שקים שנאמר וצבאו ופקודיו, כמה מדות שנאמר פקוד כל בכור זכר. דבר אחר משל לאדם פרגמטוט שהיו לו אבנים של זכוכית והיה מוציאם לשוק ולא היה מבחין למנינם ולא היה משגיח עליהם לפי שהיו של זכוכית, והיה לו ליטמא אחת של מרגליות נאות והיה נוטלה ומוציאה במנין, כך אמר הקב"ה לעובדי האלילים לא נתתי מנין שאינם חשובים לפני כלום שנאמר כל הגוים כאין נגדו, אבל אתתם שנאמר העמוסים מני בטן לכך אני מונה אתכם בכל שעה פקוד כל בכור זכר בבני ישראל:
ואתן אדם תחתיך, רבי אלעזר עאל לבית הכסא אתא ההוא רומאה אוקמיה, מדנפק רבי אלעזר אתא דרכונא שמטיה לכרכושיה, קרי עליה רבי אלעזר ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום. אל תירא כי אתך אני (כתוב לעיל ברמז ס"א):
אומר לצפון תני, תני רבי יוסי בשם רבי בנימין בר לוי לפי שבעולם הזה שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבא אמר הקב"ה אני מביא רוח אגריסטוס בעולם שמשמשות בו שתי רוחות הה"ד אומר לצפון תני וגו'. הביאי בני מרחוק, אמר רב הונא אלו גליות שבבבל שדעתם מיושבת עליהם כבנים. ובנותי מקצה הארץ אלו גליות שבשאר ארצות שאין דעתם מיושבת כבנות. מצור עד קרטיגני מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב וכו' אין מכירין, איתיביה ר' שימי לרב כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים, א"ל רב, שימי את דקרו ליה אלהא דאלהא:
כל הנקרא בשמי ולכבודי, אמר רבה בר בר חנה עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה וכו' (כתוב בירמיה ברמז נ"ג):
דבר אחר וכי אפשר לו לאדם ליקרות בשמו של מקום, אלא נקרא המקום רחום שנאמר רחום וחנון ה' אף אתה הוי מרחם ועושה מתנת חנם, המקום נקרא צדיק שנאמר צדיק ה' בכל דרכיו אף אתה הוי צדיק, נקרא חסיד שנאמר וחסיד בכל מעשיו אף אתה הוי חסיד, לכך נאמר כל הנקרא בשמי, ואומר כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, ואומר כל פעל ה' למענהו:
כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאומים. דרש ר' חיננא בר פפא ואיתימא רבי שמלאי לעתיד לבא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחה בחיקו ואומר כל מי שעוסק בתורה יבא ויטול שכרו, ומתקבצין ובאים כל אומות העולם בערבוביא שנאמר כל הגוים נקבצו יחדו, א"ל הקב"ה אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה שנאמר ויאספו לאומים ואין לאום אלא מלכות שנאמר ולאום מלאום יאמץ, ומי איכא ערבוביא קמי שמיא, אין כי היכי דלא ליערבוב אינהוו ולשמעו מאי דאמר להו, נכנסה מלכות רביעית תחלה משום דחשיב דכתיב ותיכול כל ארעא ותדוקינה ותדושינה ואמר רבי יוחנן זו מלכות רביעית שטבעה יוצא בכל ההעולם כלו, ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא דכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל, ואמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין דלאו אורח ארעא למיקם מלכא מאבראי, אמר הקב"ה במה עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקננו הרבה מרחצאות עשינו כסף וזהב הרבינו וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה, אומר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא שנאמר לי הכסף ולי הזהב, כללום יש בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה, מיד יצאו מלפניו בפחי נפש, נכנסת מלוכת פרס אחריה דחשיבא אבתרה שנאמר וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב תני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלים ושותים כדוב ומגדלים שער כדוב ומסורבלים בשר כדוב ואין להם מנוחה כדוב, אומר להם הקב"ה במה עסקתם, א"ל כמה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה, אומר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, גשרים ליטול מהם מס, כרכים לעשות מהם אנגריא, מלחמות אני עשיתים שנאמר ה' איש מלחמה כלום יש בכם יגיד זאת וכו', וכי מאחר דעיילא מלכות רביעית ולא זכיא איהי מאי טעמא אתיא, סברי אינהו סתרי בית המקדש ואנן מיבנא בינינן, וכן כל אומה ואומה, ומאי שנא הני דלא קא חשיב משום דהנך משכה מלכותייהו עד דאתי משיחא, וכי מאחר דעיילי הני תרי ולא זכיין למה להו לאחריני דעיילי, סברי אינהו אישתעבוד בישראל ואנן לא אישתעבדינן, אמרו לפניו רבש"ע כלום נתתה לנו ולא קבלנוה. ולא יהבה להו והא כתיב ה' מסיני בא וזרח משעיר למוו, מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן אמר ר' יוחנן מלמד שחזר הקב"ה על כל אומה ולשון שיקבלו את התורה ולא קבלוה עד שבאו ישראל וקבלוה, אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ואמר אם מקבלים ישראל את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, א"ל הראשונות ישמיעונו שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם, ומנא לן דלא קיימי כתיב עמד וימודד ארץ וכו' (כתוב בתרי עשר ברמז ס"ו). אומרים לפניו רבש"ע ישראל שקבלוה היאך קיימוה, אומר להם מעיד אני בישראל שקיימוה, א"ל רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב בני בכורי ישראל, א"ל שמים וארץ יעידו שקיימוה, אומרים לו רבש"ע שמים וארץ נוגעים בעדות הם דכתיב אם לב בריתי יומם ולילה וגו'. וכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, א"ל הקב"ה מכם יבואו ויעידו בישראל שקיימוה, יבא נמרוד הרשע ויעיד באברהם שלא נחשד בעבודת אלילים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפר ותעיד ביוסף שלא נחשד על העריות, יבא נבוכדנאצר ויעיד בחנניה וחבריו שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעד על דניאל ששקד על התפלה, יבאו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל ויעידו בישראל שקיימו את התורה כלה, שנאמר יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת, א"ל רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, א"ל שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בששבת, ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה, ומי מצית אמרת הכי והא א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרן, אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואמאי קרי לה מצוה קלה משום דלית בה חסרון כיס, מיד כל אחד ואחד הולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז, מיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. מקדיר והא אמרת אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, משום דישראל נמי זמנין דמשכה תקופת תמוז עד החג דתשרי והוי להו צערא, והא אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה, נהי דפטור בעוטי מי מבעטי, מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהם שנאמר יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו. ואמר ר' יצחק אין לו להקב"ה שחוק בעולמו אלא אותו היום בלבד, ואיכא דמתני להא דרבי יצחק אהא דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באים כל אומות העולם ומתגיירין, ומי מקבלינן מינייהו והא תניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה, אלא שנעשים גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהם ובזרועותיהם וציצית בבגדיהם ומזוזה בפתח יהם, וכיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם, א"ל על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וגו' יתיצבו מלכי ארץ וגו', מיד כל אחד ואחד מנתק מצותיו והולך שנאמר ננתקה את מוסרותינו וגו', והקב"ה יושב ומשחק עליהם שנאמר יושב בשמים ישחק וגו', אחמר רבי יצחק אין לו להקב"ה בעולמו אלא אותו היום בלבבד, איני והא א"ר יהודה אמר רב י"ב שעות הוי היום שליש שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה, שנית דן את כל העולם כלו, כיון שרואה שנתחייב העולם כליה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, שלישית יושב וזן את כל העולם כלו מקרני ראמים ועד ביצי כנים, רביעית משחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו, אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק, על בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד, א"ל רב אחא מגדלאה לרב נחמן בר יצחק מכי מכי חרוב מקדשא אין שחוק לפני הקב"ה שנאמר החשיתי מעולם, ברביעית מאי קא עביד, יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה וגו', למי יורה דעה ולמי יבין שמועה, לגמולי מחלב ולעתיקי משדים, ומעקרא מאן הוי גמיר להו, איבעית אימא מטטרון ואיבעית אימא הקב"ה והא והא עביד, ובלילא מאי קאא עביד איבעית אימא מעין יממא ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלפים עולמות שברא שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן, ואי בעית אימא יושב ושומע שירה מפי החיות שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי:
יתנו עדיהם ויצדקו, אמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושים בעולם הזה באות ומעידות להם לעולם הבא שנאמר יתנו עדיהם ויצדקו אלו ישראל, וישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם. אתם עדי נאם ה' ואני אל מלמד כשיחדש הקב"ה את אעולמו עומד בעצמו ומסדר סדרן של חסידים. סדרן של ענוים. סדרן של מלכים. סדרן של נביאים. סדרן של חזנים. סדרן של פרנסי הדור, סדר של כל דור ודור, ומוריד חנוך בן ירד ששמו מטטרון ואת ארבע חיות מתחת גלגלי מרכבה ומעמיד את כסאו לצד אחד ומעלה את קרח וכל עדתו משאול ומביא לפני כל באי עולם ואומר להם כלום ראיתם אל אחד מבלעדי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת או בארבע רוחות העולם והעידו בי ותאמרו אמת, משיבים כלם שפה אחת בפני כל באי עולם לא ראינו כמוך בעולם אלוה בשמים ממעל או על הארץ מתחת אין מלך כמוך ואין צור בלתך:
אתם עדי נאם ה' ואני אל כל מי ששומר את השבת מעלין עליו כאלו מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שברא עולמו לששה ונח בשביעי שנאמר וינח ביום השביעי: