ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תנא
נותן נשמה לעם עליה. אמר רבי אבהו אפילו שפחה בארץ ישראל מובטחת שהיא בת העולם הבא וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז שס"ו):
אני ה' הוא שמי. הוא שמי שקרא לי אדם הראשון, הוא שמי שהתניתי ביני ובין עצמו, הוא שמי שהתניתי ביני ובין מלאכי השרת:
שירו לה' שיר חדש, שיר לעתיד לבא לשון זכר וכו' (כתוב ביהושע ברמז כ'):
ירנו יושבי סלע. מנין שעתידין שמים וארץ לקלס לפני ישראל שנאמר רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחיתיות ארץ, ומנין שאו"ה עתידים לקלס לפני ישראל שנאמר הרנינו גוים עמו, ומנין אף ההרים והגבעות שנאמר ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה, ומנין אף האילנות שנאמר וכל עצי השדה ימחאו כף, ומנין אף אבות ואמהות שנאמר ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו:
החשיתי מעולם אחריש אתאפק. הדא הוא דכתיב מי כמכה באלים ה' רואה בעלבון בניך ושותק שנאמר החשיתי מעולם, לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך כיולדה אפעה וגו':
אחריב הרים וגבעות וכו' (כתוב בתהלים ברמז פ"ו):
אמר ליה רבי אחא בגדלאה לרב נחמן בר יצחק מכי חרוב מקדשא אין שחוק לפני הקב"ה שנאמר החשיתי מעולם. ברביעית מאי עביד יושב ומלמד לתינוקות של בית רבן שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים, [למי יורה דעה ולמי יבין שמועה] לגמולי מחלב ועתיקי משדים, ומעיקרא מאן הוה גמיר להו, איבעית אימא מטטרון, ואיבעית אימא הקב"ה והא והא עביד: