ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקפו
אמר רבי יוסי שלשה הם שתקפו יצרן עליהם ונשבעו לו. יוסף בועז ודוד. יוסף מנין. ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים. נשבע ליצרו באלהים שאינו חוטא ואינו עושה הרעה הזאת. דוד מנין. אמר דוד (אל אבישי) חי ה'. למי נשבע ר' יוחנן אמר ליצרו הרע נשבע. ר' שמעון בן לקיש אמר לאבישי נשבע אם תגע בו אני מערב דמך בדמו. הדא הוא דכתיב ויאמר דוד אל תשחיתהו וגו'. בועז מנין חי ה' שכבי עד הבקר כל אותו הלילה היה יצרו הרע מצערו ומפתהו בדברים אמר לו אתה פנוי והיא פנויה אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש עמוד ובועלה ותקנה לך בבעילה נשבע ליצרו הרע חי ה'. ולאשה אמר שכבי עד הבקר. אמר ר' נחוניא גבר חכם בעוז. ואיש דעת מאמץ כח שנזדרז על יצרו הרע בשבועה. רבי מיאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי אומר נמצינו שלכ מי שהוא רואה בשר ערוה ולא זן ממנה זוכה להקביל פני שכינה מה טעם ועוצם איניו מראות ברע וגו' מלך ביפיו תחזינה עיניך. ודבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אניה' אלהיכם אני הוא שאמרתי והיה העולם אני דיין אני מלא רחמים. אני נאמרן לשלם שכר. אנידיין ליפרע. אני הוא שנפרעתי מאנשי דור המבול ומאנשי סדום ועתיד אני ליפרע מכם אם תעשו כמעשיהם האלה מנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן המצרים. תלמוד לומר במעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. מנין שהדור האחרון התעיבו מעשיהם יותר מכולן. תלמוד לומר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו. מנין מקום שישבו בו ישראל התעיבו מעשיהם יותר מכולן. תלמוד לומר אשר ישבתם בה לא תעשו. מנין שישיבתם של ישראל היא גרמה את כל המעשים האלו. תלמוד לומר אר ישבתם בה לא תעשו, מנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן הכנענים, תלמוד לומר וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו מנין שהדור האחרון התעיבו מעשיהם יותר מכולן תלמוד לומר וכמעשה ארץ כנען לא תעשו מנין מקום שבאו בו ישראל וכבשו התעיבו מעשיהם מן הכל תלמוד לומר אר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ומנין שביאתן של ישראל גרמה את כל המעשים האלו. תלמוד לומר אר אני מביא אתכם שמהלא תעשו ר' שמעון אומר מי פעל ועשה קורא הדורות מראש זימן את הדור חייב שיבואו ישראל ויפרעו מהן: