ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תכח
רבי תנחומא פתח יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת בנוהג שבעולם אדם יש לו כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכל חמדה טובה שבעולם ודעת אין בו מה הגאה יש לו. מתלא אמר דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית. יש זהב בנדבת המשכן דכתיב וזאת התרומה אשר תקנהו מאתם זהב. ורב פנינים זה נדבתם של נשיאים והנשיאים הביאו את אבני השהם. וכלי יקר שפתי דעת לפי שהיתה נפשו של משה עגומה עליו אמר הכל הביאו נדבתן למשכן ואני לא הבאתי אמר לו הקב"ה חייך שדבורך חביב עלימכל אלו תדע לך שמכולן לא קרא הדבור אלא למשה שנאמר ויקרא אל משה. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת המשכן כאשר צוה ה' את משה משל למלך שצוה את עבדו ואומר לו בנה לי פלטין על כל דבר ודבר שהוא בונה היה כותב עליו שמו של מלך, היה בונה כתלים וכותב עליהם שמו של מלך, היה מעמיד עמודים וכותב עליהן שמו של מלך, היה מקרה בקורות וכותב עליהן שמו של מלך, לימים נכנס המלך בתוך הפלטין ועל כל דבר ודבר שהיה מביט היה מוצא שמו אמר המלך כל הכבוד הזה עשה לי עבדי ואני מבפנים והוא מבחוץ קראו לו שיכנס לפנים, כך בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן על כל דבר ודבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר צוה ה' את משה אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה לי משה ואני מבפנים והוא מבחוץ קרא שיכנס לפנים לכך נאמר ויקרא אל משה, מלה"ד למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואפרכסין ואסטרטליטין ואין העם יודעין איזה מהם חביב מכולן אלא למי שהמלך הופך פניו ומדבר כך משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים זקנים אין אנו יודעין איזה מהן חביב אלא מי שהקב"ה קורא קרא למשה ומדבר עמו אנו יודעין שהוא החביב יותר מכולן לכך נאמר ויקרא אל משה. משל למלך שנכנס למדינה עם מי מדבר תחלה לא עם אגרטמון של מדינה למה שהוא עוסק במחיה של מדינה כך משה עסוק בטהרתן של ישראל אמר זה תאכלו וזה לא תאכלו את זה תאכלו מכל אשר במים ואת אלה תשקצו מן העוף וזה לכם הטמא לכך נאמר ויקרא אל משה:
ויקרא אל משה ולאדם לא קרא ויקרא ה' אלהים אל האדם אלא אין גנאי למלך לדבר עם אריסו. וידבר ה' אליו ועם נח לא דבח וידבר אלהים אל נח. אלא אין גנאי למלך לדבר אם נקדודו. ויקרא אל משה ולאברהם לא קרא ויקרא מלאך ה' אל אברהם אלא אין גנאי למלך לדבר עם פודנקי שלו. ויקרא אל משה ולא כאברהם כתיב ויקרא מלאך ה' אל אברהם המלאך קורא והדבור מדבר ברם הכא אמר הקב"ה אני הקורא ואני המדבר שנאמר אני דברתי אף קראתיו הביאותיו והצליח דרכו. ויקרא אל משה עשרה שמות היו לו למשה שנאמר ואשתו היהודיה זו יוכבד על שם שהעמידה (הודייה) [יהודים] בעולם, ילד את ירד זה משה שהוריד את התורה מלמעלה למטה. דבר אחר שהוריד את השכינה מלמעלה למטה. דבר אחר אין לשון ירד אלא לשון מלכות כמה דאת אמר וירד מים עד ים וכתיב כי הוא רודה בכל עבר הנהר. אבי גדור הרבה גודרין עמדו לישראל וזה היה אביהם של כולן, חבר שחבר הבנים לאביהן שבשמים. דבר אחר שהעביר הפורענות מלבוא לעולם, אבי סוכו שהיה אביהם של נביאים שסוכין ברוח הקודש בערביא צווחין לנביא סוכיא. יקותיאל שעשה את הבנים מקוין לאביהם שבשמים, אבי זנוח בא והזניחן מאותה עבירה הדא הוא דכתיב ויזר על פני המים. ואלה בני בתיה אמר לו הקב"ה לא היה בנך וקראותו בנך אף את לא בתי ואני קורא אותך בתי. אשר לקח מרד זה כלב זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה יבוא מורד ויקח את המורדת. זה הציל את הצאן וזו הצילה את הרועה. רבי יהודה ברבי אילעאי אומר אף טוביה היה שמו הדא הוא דכתיב ותרא ותו כי טוב הוא, רבי ישמעאל ברבי אמי אמר שמעיה שמו דכתיב ויכתב שמעיה בן נתנאל הסופר, שמעיה ששמע אל תפלתו. בן נתנאל בן שנתנה לו תורה מיד אל. הסופר שהיה סופרן של ישראל. הלוי שהיה משבטו של לוי. לפני המלך והשרים לפני ממההב"ה ובית דינו. וצדוק זה אהרן הכהן. ואחימלך שהיה אחיו של מלך. בן אביתר בן שויתר הקב"ה על ידו מעשה העגל. רבי יהושע בן קרחה אומר אף לוי היה שמו על עיקר משפחתו ומשה הרי עשרה. אצר לו הקב"ה למשה חייך מכל שמות שיש לך איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה ותקרא שמו משה הוי ויקרא אל משה:
אמר רבי אלעזר ויקרא אל משה וכל ישראל שומעין ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה. מיתיבי קול לו קול אליו משה שמע וכל ישראל לא שמעו. לא קשיא הא בסיני הא באהל מועד. ואיבעית אימא לא קשיא הא בקריאה הא בדבור. רבי אלעזר רמי כתיב ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכתיב ויבוא משה בתוך הענן מלמד שתפסו הקב"ה למשה והביאו בענן: