ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתכח
או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, משל למה הדבר דומה לגבור שהיה יורד למלחמה או לנצוח (כג) או להנצח לכך נאמר ובמלחמה. מהו גוי מקרב גוי כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים כענין שנאמר והקרב והכרעים. למדנו צער לנשמט, מנין אף לשומט שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל כאדם שהוא נוטל (האש) [הזהב] מתוך הכור (כד) שלא בצבת ולא בסמרטוטין. רבי ברכיה בשם רבי יודן ברבי שמעון אמר אמר הקב"ה לישראל בני החדש הזה לכם בחדש הזה חדוש גאולה יש לכם וכן לעתיד לבוא. לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה ועכשיו אני גואל אומה (אחת מתוך שבעים אומות) [מתוך אומה] הדא הוא דכתיב או הנסה אלהים. רבי יהושע ברבי נחמן בשם רבי יהודה בן פוי גוי מקרב (גוי) [עם] ועם מקרב גוי אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי, מלמד שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אם כן לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל ממצרים לעולם. אמר רבי שמואל בר נחמן אלולא שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלין ממצרים לעולם, ומה טעם דכתיב לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו', ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי. אמר רבי ברכיה גאלת בזרוע עמך בטרוניא. אמר רבי יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי עד מוראים גדולים שבעים ושתים אותיות הן, ואם יאמר לך אדם שבעים וחמש הן, אמור לו צא מהן גוי שני שאינו מן המנין. אמר ר' אבין בשמו גאלן ששמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות:
אין עוד מלבדו (כתוב ברמז רס"ט). אין עוד מלבדו אמר רבי חנינא אפילו כשפיס. ההיא איתתא דהות קא מהדרא (למיפק) [למשקל] עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא אמר ליה שקילי אין עוד מלבדו כתיב. והא אמר ר' יוחנן למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה. אמר רבי חנינא אין אדם נוקף (רגלו) [אצבעו] מלמטה עד שמכריזין עליו מלמלה שנאמר מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו. מן השמים השמיעך את קולו (ברמז רפ"ד):