ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתכז
כי תוליד בנים. שנו רבותינו חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות, ר' שמעון בן אלעזר אומר עד שלשה דורות. אמר רב הונא מאי קרא כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם. אמר ר' יהושע בן לוי לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבעה בתי דינין אלילים. ירבעם בן נבט. ובעשה בן אחיה. ואחאב בן עמי. ויהוא בן נמשי. ופקח בן רמליהו. ומנחם בן גדי. והושע בן אלה שנאמר ואומללה יולדת השבעה וגו', אמר ר' אמי מאי קרא כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם והשחתם ועשיתם הרי שבעה. יתברך שמו של הקב"ה שיודע מה היה ומה עדת להיות דכתיב מגיד מראשית אחרית. בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הן עתידין לגלות והיאך הן עושין תשובה והיאך נגאלין. היאך הן חוטאין דכתיב ועשיתם הרע ואחר כך והפיץ ה' אתכם בעמים ואחר כך בצר לך. [מהו בצר לך] כל צרה שהיא של יחיד צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה. דבר אחר כל צרה שישראל ואומות העולם שותפין בה אינה צרה. של ישראל לעצן צרה כגון צרתם בשושן. אמר רבי אליעזר כשנגאלו ממצרים מתוך חמשה דברים נגאלו, מתוך צרה ויאנחו בני ישראל וגו'. מתוך תשובה ותעל שועתם. מתוך זכות אבות ויזכור אלהים. מתוך רחמים וירא אלהים את בני ישראל. מתוך הקץ וידע אלהים. אף לעתיד לבוא [אין נגאלים אלא מוץ חמשה דברים הללו]. מתוך צרה בצר לך. מתוך תשובה ושבת עד ה' אלהיך. מתוך רחמים כי אל רחום ה' אלהיך. מתוך תשובה ושבת עד ה' אלהיך. מתוך רחמים כי אל רחום ה' אלהיך. מתוך זכות אבות ולא ישכח את ברית אבותיך. באחרית הימים הרי מתוך הקץ. ודוד מפרש אותם וירא בצר להם הרי מתוך צרה. בשמעו את רנתם הרי מתוך תשובה. ויזכור להם בריתו הרי מתוך זכות אבות. ויתן אותם לרחמים הרי מתוך רחמים. וקבצנו (והצילנו) מן הגוים הרי מתוך הקץ:
כי אל רחום ה' אלהיך כל מקום שיש תוקף אין רחמים אבל הקב"ה תקיף ורחום:
כי שאל נא לימים ראשונים. תנן התם אין דורשין במעשה (מרכבה) [בראשית] בשנים, מנא הי מילי, דתנו רבנן כי שאל נא לימים ראשונים אחד שואל ואין שנים שואלין. יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם, תלמוד לומר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ, יכול לא ישאל מששת ימי בראשית, תלמוד לומר לימים ראשונים אשר היו לפניך, אי לימים יכול ישאל מהלמעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור, תלמוד לומר ולמקצה השמים וגו' למקצה השמים אתה שואל ואי אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור, השתא דנפקא לן ממקצה השמים ועד קצה השמים, למן היום אשר אשר ברא אלהים למה לי, מיבעי ליה לכדרבי אליעזר דאמר ר"א אדם הראשון היה מן הארץ לרקיע שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם וגו' ולמקצה השמים, וכיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומעטו והעמידו על מאה אמה שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך. [א"ה] קשו קראי אהדדי, אידי ואידי חד שיעורא הוא כמו שמן הארץ עד לרקיע כך מסוף עולם ועד סופו מדה אחת היא: