ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשלד
ועתה נפשנו יבשה וגו'. אמרו עתיד המן לתפח בתוך כרסנו להרגנו יש לך ילוד אשה שאין מוציא את מה שהוא אוכל. אמרו לו לר"ש ומה אתה מקיים ויתד תהיה לך על אזנך [אמר להם] מה שתגרי נכרים מוכרין להן יוצא מהן, אבל המן לא היה יוצא מהן לעולם שנאמר לחם אבירים אכל איש לחם המובלע באברים. אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה לא אמר זה. ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה מפייס את באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה מתרעמין אלו לפני, והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח, כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח. כיוצא בדבר אתה אומר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, והמקום כתב על ידו ולא יסף עוד לדעתה, כיון שידע שכלתו היא לא יסף עוד לדעתה. כיוצא בו אתה אומר ואתה עיף ויגע על ישראל הוא אומר ואתה עיף ויגע ועל עמלק הוא אומר ולא ירא אלהים, כיוצא בו מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה תעננה, אמרה אשתו הלא ימצאו יחלקו שלל, נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש אף היא אמרה לה אל תצפי לסיסרא בנך מעתה כן יאבדו כל אויביך ה'. כיוצא בו אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים אמרו אלה הם האלהים המכים את מצרים. אמרו עשר מכות היו לו והביאם על המצריים שוב אין לו מכה מעתה. אמר להם המרקום אתם אומרים אין לי מכה מעתה. אני מביא עליכם מכה שלא נראתה בעולם והיה אחד מהם יושב בטחור ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום. וכן הוא אומר ותכבד יד ה' על האשדודים וישמם ויך אותם בטחורים, כיוצא בו אתה אומר ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלהינו דבר אלינו. מהו אומר ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו וגו' ההמת המיתוהו חזקיהו מלך יהודה, עד כאן אמרו צדיקים אבל רשעים אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו' וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וגו'. וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים וגו' ויוציאו את אוריהו וגו', אמרו כשם שאוריהו נהרג כך ירמיהו חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו. וכן הוא אומר חי ה' שכבי עד הבקר לפי שהיה יצרו הרע יושב ומצערו כל הלילה ואומר לו אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש, ואתה למד שה אשה נקנית בבעילה, עמוד ובועלה ותהי לך לאשה, נשבע ליצרו הרע ואמר לו חי ה' שלא אגע בה, ואל האשה אמר שכבי עד הבוקר. אף כאן אתה אומר אין כל בלתי אל המן עינינו. את סבור מי שאמר זה אמר זה, לא מי שאמר זה אמר זה. ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה אלו מתרעמים לפני. והמן כזרע גד הוא כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב וגו':