ידי משה על ויקרא רבה/לד/ח
| ידי משה על ויקרא רבה • פרשה לד |
• א • ח • יג • טז •
ורבנן אמרי דלה לנו ולא בזכות אבותינו כצ"ל וביאור הדברים כי בשמ"ר פ"א איתא דהרועים השליכו אותן במים ומשה הוציאן וזה שדרשו רבנן מה דכתיב דלה דלה הכפל לשון כי הוא דלה גם אותנו. ומה דכתיב לנו בא למעט את אבותינו כי לא זכות אבותינו הרשעים עמדה לנו מה שהוציא אותנו. ומה שדלה מים להרועים אף כי היו רשעים קאמרי הטעם כדי להטיל שלום:
מלחם של קוצרים. פי' מתבשיל ומזון של קוצרים כי לחם איננו פת אך מזון ותבשיל וזש"ה וטבלת פתך בחומץ ולא כתיב וטבלת לחמך כי הפת לבד היה שלה ולא התבשיל:
שאלו היה ראובן יודע. פי' אם ראובן ידע כי הקב"ה צריך להעיד עליו למען השיבו וגו' שכוונתו היתה להשיבו בלב שלם ולא היה בלבו רמיה להשליכו הבורה שימות מעצמו אז היה טוענו על כתפו להראות לכל שכוונתו הוא לש"ש. אבל לא עלה על לבו כי יחשדוהו בזה: