ידי משה על בראשית רבה/כח/ד
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה כח |
• ב • ד • ט •
אמחה עד אדם אחד מאלף וגו'. המדרש צריך ביאור מתחלתו ועד סופו. והנה נ"ל דהכי פירושו אני ממחה על בריותי ר"ל שאני מוחה הכל הוא עבור טובת בריותי שלא יגזלו אותם ולא יגנבו וכיוצא בה שעיקר עולם היה גזל ונמצא אני מוחה להם הכל עבור טובת בריותי ואין בריותי ממחין על ידי ר"ל אף הטובים והכשרים שבהם אין ממחין להם מה שעושין לנגדי ומה יעשו הגרועים שבהם אם הכשרים לא מוחין ומכ"ש הגרועים לזה מביא ר"א משל למלך שהיה לו אוצרות בלוסים דהיינו סרוחים ולא נפתחו אותם מעולם מפני טובתן של בני המדינה שלא יסריח להם ועם כל זאת היו מליזין שסבורין היו שגנוז שם דברים טובים מה עשה המלך פתח לה להמאושרים דהיינו לאנשים כשרים ר"ל שהמלך קרא לכשרים והוכיח אותם על שהיו מליזין עליו ופתח להם האוצר שהיה של סרחון והראה להם שבחנם הליזו עליו ומה שלא פתח עד היום הכל עשה לטובתם ע"כ הוכיח המלך לכשרים ואמר להם אם אתם תליזו עלי מכ"ש הגרועים כך כאן בדור המבול אמר הקב"ה אם אתם הכשרים ר"ל הגדולים לא קבלו מוסר שכל מה שאני מייסר אותם הכל בעבורכם ולטובתכם שלא יגזלו אתכם ואין אתם מקבלים מוסר ומה יעשו הגרועים שבכם כנ"ל וק"ל. ומה שאמר המדרש פתח להם המאושרים שבהם צ"ל להמאושרים ר"ל הכשרים ולא קאי על אוצרות כי לא היו שם אוצרות מאושרים אלא של סרחון כנ"ל:
כהדא דתניא אלפא ליין לא גרסינן זה פה אלא בסוף העומד זו המילה הדא הוא דכתיב דבר צוה לאלף דור ר"ל הוא דבר המילה צוה לאלף שבדור אברהם כהדא דתנן אלפא ליין משנה היא במנחות פ' ט' תקוע ר"ל כפר אחר הנקרא תקוע חלפא ליין שם נעשית יין חשוב מכניס וזטחא אלפא לסולת. בכפר מכניס וזטחא שם נעשית סולת יפה נמצא שאלף לשון חשיבות הגם שנכתב בלא וי"ו:
ט' מאות וע"ד דורות וכו' וכתבת הטעם על שלא נתנה התורה רק לאחר כ"ו דורות לפי שכל אותיות של א' ב' עלו לפני הקב"ה שיברא בהן הקב"ה את העולם ובכולם מצא הקב"ה פגם ובאותן כ"ו אותיות ברא ש"י עולמות והחריבן מכח פגם וקלקול שהיה באותו אות לכך אותן כ"ו דורות תיקנו הפגם אותן אותיות ואותן כ' עולמות וכל עולם היה מאה שנה והם אלפים שנה שהתורה קדמה: