ידי משה על בראשית רבה/כז/ג
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה כז | >>
• א • ג • ד •
כך דרש כו' צ"ל כך דרשה.
הוה להוי וכו' בעל מ"כ גרס תוה להון ולא הבנתי גירסתו. גם ראיתי תוכן המדרש הוא בירושלמי מעשר שני פרק ג' פ' כרם רבעי וסוף המאמר תלת מאה חותרין תו לא מידי רק הם דברי המדרש ומניין לו הגירסא הזו שגורס תוה. ול"נ דהכי פירושו שאמר אתעבד ההוא לילה ש' חותרין ולמה דוקא ההוא לילה גנבו כל הש' גנבים מה היו חסירים אם היו קצתם מהם גונבים בלילה אחרת ולא באותו הלילה שדרש רבי חנינא לזה אמר המדרש אי הוה להון אפיפולסמן ר"ל אי היה לבעלי הבתים השמן הנ"ל היו מושחין סביב כל הבית ולא היו יכולין גנבי ציפורי לצמצם המקום שסיימו ביום לז"א מה היו ציפוראי עבדין ר"ל גנבי ציפורא עבדין בתמיה משום זה גנבו בעיר בלילה ההוא אחר הדרשה מיד בעוד שלא היה עדיין לבעלי בתים שמן אפרסמון כנ"ל וק"ל אבל שמעתי מפי בני הר"ר ליב פירושו ועיקר שבימי התנאים הוו שכיחי גנבים כדאמרינן במועד קטן כשמת רבי יוסי מציפורי נעשה באותו לילה ש' חתרי לפ"ז פירושו כך שר' חנינא היה דורש ברבים ומוכיח לעולם שלא יגנבו ואמר ראו את דור המבול ע"ד שגנבו מה עלתה להם שנטבעו במבול והגנבים אלו לא די שלא עזבו מעשיהם הרעים אלא אפילו אחר התוכחה מיד בלילה אתעבד ש' חותרין לז"א המדרש אילו הוה להון אפלסמון מה הוה ציפראי עבדין בתמיה ומה אם שלא היה להון אפלסמון גנבי בלילה ש' חותרין ומכ"ש אם היה להן אפלסמון: