ידי משה על בראשית רבה/ט/ב
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה ט |
• ב •
אר"א מכאן שהקב"ה היה בורא עולמים ומחריבן וכו' ע"ד דאית' בזוהר אותן אלפים שנה שקדמה התורה הענין הוא שבכל אות ברא הקב"ה עולם והיה קיים רק ק' שנה עד שבא לאות ב' שהוא בוכה נתקיים העולם ובזה מיושב המדרש לעיל פרשה א' וז"ל כ"ו דורות היה האל"ף קורא תגר וכו' ואיני פותח אלא בך יש לדקדק למה היה קורא תגר בכל דור ודור וגם למה השיב לה הקב"ה לשון שלילה ואיני פותח אלא בך ונ"ל לפי שאותן כ"ו דורות היו מתקנים אותי העולמות שנבראו בכ"ו אותיות עם מנצפ"ך ונחרבו רק העולם שנברא בבי"ת נתקיים לפיכך מתחלה לא היה האל"ף יכולה לקטרג אני ראשון של אותיות זה אינו כי הקב"ה פתח מתי"ו לברא עולמות ולא הניין לו והחריבן עד שבא לאות בי"ת שהוא לשון ברכה ונתקיים העולם נמצא שאתה אחרון ולא באת לכלל הבריאה אבל כשראתה אותן כ"ו דורות שהמתין הקב"ה ליתן תורה עד שיתוקן כ"ו אותיות מה שנחרבו מתכלית בריאתן קרא עכשיו תגר כי כשנתקנו האותיות מן תי"ו עד אל"ף באותן כ"ו דורות נמצא עכשיו אני ראשון של אותיות לפיכך היה קורא תגר לפי שהיה ירא שלא יתחיל הקב"ה ג"כ התורה מאחריו כמו בבריאה כי כבר היה להאותיות תקנה באותן כ"ו דורות לז"א הקב"ה תשובה נצחת ואמר לשון שלילה כלומר אל תירא שלא אפתח בשאר אותיות כי גם מתחלה קודם הבריאה הייתי פותח בך וגם עכשיו אפתח בך לז"א ואיני פותח אלא בך פי' ולא בשאר אותיות: