טור ברקת/תל
שולחן ערוך
[עריכה]- סימן ת"ל.
- שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו
טור ברקת
[עריכה]שבת שלפני הפסח וכו' - אשר חכמים ז"ל הגידו כי לעתיד הקב"ה מביא ליצה"ר בפני הצדיקים ובפני הרשעים - הללו בוכים איך לא יכולנו לכבוש חוט שערה זה, והצדיקים בוכים איך יכולנו לכבוש הר הגדול זה. גם הקב"ה תמיה עמהם שנאמר והיה כי יפלא בעיני העם הזה גם בעיני יפלא.
עוד איתא בגמרא שלש טעיות עתיד לטעות שר של רומי. אחת כי הוא יחשוב כי בצר במדבר היינו בצרה. שנית שאינו קולט אלא בן אדם והוא מלאך וכו'. והקב"ה מביא אותו ושוחטו בפני הכל. וכן איתא בזוהר פרשת בא דף מ"א (ח"ב מא, א) וזה לשונו: "לזמנא דאתי ייתי קודשא בריך הוא ליצר הרע ויכוס ליה, והשתא ושחטו אותו וכו'".
והנה יצר הרע הנזכר אשר חכמים הגידו הוא השר של רומי והוא על דרך משחז"ל "הוא יצר הרע הוא שטן הוא מלאך המות". והשחיטה הנזכר תהיה בשמים ממעל, ומפני כי אנחנו מאמינים כי כן תתקיים נאמר שהוא 'שבת הגדול', כי גדול יהיה הנס האחרון מן הראשון שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים וכו'". ואיתא בזוהר פרשת פנחס דף רמ"ט (ח"ג רמט, א) וזה לשונו: "ובחדש הראשון - מאן ראשון? תמן אולידת ההיא חיה לקיי' מה דאוקמוה מ"מ בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. ובי"ד דיליה ויאמר כי יד על כס יה - תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים. בההוא זמנא משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח וכו'."
עוד לקמן דף ר"נ (ח"ג רנ, א) וזה לשונו: "ר' חייא פתח בארבעה עשר יום לחדש פסח לה' - אימרא דאיהו פיסחא אמאי? אלא בגין דכתיב הן נזבח את תועבת מצרים - מאי תועבת מצרים? אלא אלהא דמצראי ודחלא דילהון אקרי 'תועבת מצרים'. ועל דא כתיב כתועבות הגוים - דחלן דשאר עמין וכו'. אמר קודשא בריך הוא מבעשור לחדש סבו יתיה דחלא דילהון יומא חד ותרין וג' וביומא רביעאה אפיקו ליה לדינא ואתכנסו עליה ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דילהון דתפיס בתפיסה דישראל ולא יכלין לשזבא ליה הוו בכאן והוה קשה עלייהו כאילו גרמייהו אתעקידו לקטלא וכו'".
הנה כל הניסים הללו הם ממה שהיה לשעבר גם מן הניסים שעתידים להיות במהרה. אמנם גם יש תועלת גדול בהווה בכל זמן ביום הזה היינו מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רמ"ט (ח"ג רמט, א) וזה לשונו: "תא חזי, משכו וקחו לכם צאן - מאי משכו? כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין. יומין עילאין אינון שס"ו כמנין משכו. יומין תתאין זמנין דאינון שס"ה. ובזמנא דאתנהירת סיהרא באשלמותא סליקו למהוי אינון יומין שס"ה כמנין משכו חסר חד. משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין למהוי כלהו כחדא בחיבורא חדא. ומאן משיך לון? אינון עשר דלסטר ימינא דכתיב בעשור", עכ"ל.
הנה מבואר כמה תועלת נעשה למעלה ומימלא[1] משתמע כי מועיל מאד בנפש הגורם זה.
- ^ כך מובא בדפוס, והיה נראה להגיה 'וממילא' - ויקיעורך