לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט רפ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"ד לא ירש שמעון ממנו כלום) צ"ע ממה דאיתא בפ' החולץ דף ל"ז ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי יבם לבתר פליג יבם בנכסי מיתנ' בני יבם אמרי אייתי ראיה דאחינא את ושקול אמר להו ספק מאי נפשייכו אי אחיכון אנא הבו לי מנתא בהדייכו ואי בר מיתנא אנא הבו לי פלגא דפליג אבוכון בהדאי ר' אבא אמר קם דינא פרש"י אחר שנעשה דין זה בנכסי המת אין זה יכול לחזור ולערער עליהם ומה שהוא שואל בנכסי היבם א"ל אייתי ראיה עכ"ל ר' ירמיה אמר הדר דינא פירש"י ומהדר ליה פלגא דנכסי מיתנא או פלוג להו כולא נכסי בשום וקי"ל כר' אבא כמ"ש הפוסקים שם א"כ ה"נ נימא קם דינא ולמה לא ירש שמעון כלום כיון דכבר שקל לוי שהוא הספק בחלק ראובן שהודה לו שהוא אחיו למה לא יוכל שמעון לומר קם דינא במה שנטלת מחלק ראובן וטפי קשה מתשובת תרומת הדשן הביאו רמ"א סי' רס"ח ס"ג אם כבר נפסק הדין במעשה הראשון א"כ הוי המעשה הב' לחוד כו' ולפ"ז למה לא יטול שמעון מאחר שכבר נפסק הדין תחלה במה שלא יטול לוי בחלק ראובן כלום נשאר הדין השני בלחוד ולעיל סימן רס"ח כתבתי מזה הנלע"ד: