ט"ז על חושן משפט רכו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף ה' קודם שישתמש כו') מל' זה משמע דמ"ש בסיפא ואם נשתמש בה הלוקח כו' מיירי ג"כ שכבר קנה בא' מהדרכים הקונים דהא ע"ז קאמר הפוכא דרישא קודם שנשתמש וא"כ קשה הא בתשמיש לחוד קנה השדה כמ"ש בסי' קצ"ב ונ"ל דאה"נ דקנה בזה אלא דכאן בעינן שלא יהא בענין שהוא מום דהיינו דוקא כ"ז שלא נהנה מקרי העירעור מום כמו שמורה הל' כאן שכתב שעדיין לא נהנה ובאו התובעים כו' דאלו נהנה קצת כבר סובל אח"כ ערעור התובעים ומש"ה בעינן כאן תרי מילי הא' עיקר הקנין והב' סילוק מומין דהיינו שאחר הקנין נשתמש בה ונתחייב עליו קצת ולא איכפת ליה אח"כ בערעור ומש"ה אי לא היה שם שום קנין אלא נשתמש בה דרך דייש אמצרי לחוד הרי זה במקום קנין וחסר עדיין סילוק מומין דערעור דאכתי מיחשב למום כנ"ל ביאור דברי הרמב"ם:
(וערבו עם הארץ) פי' עם שדה שלו הסמוכה לזה וכפי' המ"מ ורבינו בשם הרא"ש כ' כאן שיטה אחרת ותימא על רמ"א שלא הזכיר בשם י"א ד"ר:
(אבל ב"ד רואין) כו' דברים אלו כתבו רבינו בשם הרא"ש אלא ששם כ' ג' חלוקות דהיינו אם היה הערעור בדברים לחוד שאמר שיביא עדים אז דוקא אם החזיק אין יכול לחזור וקודם זה יכול לחזור ואם יש אמתלא כגון שאמר המערער יש לי שטר רק שאינו מקוים נטרינן ליה ל' יום לקיימו ואם גבר אמוד הוא נטרינן ליה טפי לפי ראות הדיין ואם אין שום ערעור לפנינו רק קול יוצא שיש ערעור אז אפי' לא החזיק לא יוכל לחזור ובדברי רמ"א כאן משמע דביש אמתלא אם החזיק אין יכול לחזור בו גם יש לתמוה למה לא כ' רמ"א דין דנטריה ל' יום כמש"ר ולק"מ דרמ"א קאי ארמב"ם שהעתיק המחבר דמיירי שכבר נתן המעות כמ"ש הסמ"ע סק"ח מש"ה אין שייך כאן רק ב' חלוקות דהיינו אם יש ערעור אם החזיק אינו יכול לחזור ואין שייך כאן להמתין ל' יום לקיים שטרו דהא כבר נתן המעות להמוכר לא מהני אמתלא רק שיוכל לחזור קודם שהחזיק והמוכר יחזיר לו מעותיו משא"כ בלא אמתלא א"י לחזור אפי' קודם שהחזיק זה נ"ל ברור וראיתי מי שחולק על רמ"א מכח דברי הטור שזכרתי ואין בזה ממש כי דבריו נכונים שם לפי מ"ש והוא פשוט: