ט"ז על חושן משפט רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ט"ז על שולחן ערוך חושן משפט רכה |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(סעיף ו' כ"א אונס ניסוך) נ"ל דמ"מ אם קודם שאירע הניסוך כגון שהוא יודע שיתנסך כההיא דהרא"ש בתשו' שהביא רבינו שבא האנס לשלול הכפרים ששם היין והמוכר מתרה בו שיטול הלוקח היין או יבטל המקח והוא ילך שם ויטלנו ודאי שומעין למוכר דלאו כל כמיניה דלוקח לגרום לו הפסד בידים ובתשו' הרא"ש לא מיירי מזה אלא שגם המוכר רצה להניחו שם רק שמייפה כח הלוקח בזה שיהי' ברשותו ומזלו של מוכר והיה המקח בטל ומ"מ אף לפי הנידון שכתבתי אם יאמר הלוקח לך והצל יינך והעמידהו לפני במקום טוב הדין עמו רק שלא יכול לכוף למוכר שיהיה היין במקום סכנה ויהיו באחריות המוכר: