חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק כג
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק כג
[עריכה]( א ) על אחת וכו' ת"ל לאחת: הרבה עמלו המפרשים על המשנה הזו ושישבו אותה. ובאמת אין צריך לשבש כלל. והוא, דבענין שבועת העדות כתיב "והיה כי יאשם לאחת מאלה" ומשמע מזה דחיובו על כל אחת ואחת ובעניננו גבי שבועת הפקדון כתיב "וכפר עליו הכהן וכו' על אחת מכל וגו'", ומשמע מזה דאינו חייב אלא אחת. וידוע דדינם אחד וע"כ גמרינן חדא מחבירו דפעמים אף גבי שבועת העדות אינה אלא שבועה אחת ואינו חייב אלא אחת ופעמים אף גבי שבועת הפקדון קרינן בה לאחת וחייב על כל אחת ואחת. ובזה נבין כל הפרק הזה היטיב. כל זה למדתי מתורת רבינו הגר"א ז"ל בפרק ט"ז עיי"ש בביאורינו.
( ב ) כיצד היו חמשה וכו': ועתה התחיל התורת כהנים לבאר האופנים שמתחייב על כל שבועה בפרט וקרינן בה "לאחת" ואחר כך ממשנה ו' והלאה מבאר האופנים דאינו חייב אלא אחת וקרינן בה "על אחת".
"שבועה שאין לכם בידי" צ"ל שאין לך בידי (הגר"א) דהא מסיים אחר כך "לא לך ולא לך".
מנין שחייב על כל אחת ואחת: פי' מחמת שהיו התובעין חמשה וחל שבועתו על כל אחד בפני עצמו ואפילו אם לא תבעו אותו רק אחד מהארבעה דברים.
( ג ) מנין אמר לו אחד.
תן לי פקדון וכו' ואבידה שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה: כצ"ל (הגר"א) וכן איתא במשנה (שבועות לו, ב).
מנין שחייב על כל אחת ואחת תלמוד לומר לאחת: כלומר כשם שהוא חייב על כל איש ואשי כך הוא חייב על כל תביעה ותביעה. ודע דהא דקאמר "יכול וכו' תלמוד לומר לאחת" -- לאו משום דיש יתורא דקרא על כל ענין בפני עצמו אלא דהברייתא מבאר כל הפרטים שיש לטעות בזה ואחר כך מסיים האמת כאשר הוא דיש דברים שמסברא האמיתית הוא לחייב על כל אחת בפני עצמו ובזה קרינן "לאחת", ויש דברים ששבועה אחת היא ועל זה כתיב "על אחת". וכעין זה כתב הקרבן אהרן.
( ד ) וכוסמין: צ"ל "שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין" (הגר"א) ופשוט.
לאחת: לחייב על כל אחת ואחת, שהשבועה חלה על כל מין בפני עצמו.
( ה ) מנין שחייב על כל אחת ואחת: שהשבועה חלה על כל זמן בפני עצמו.
( ז ) שבועה שאין לך בידי כלום: מדלא פרט בשבועתו את הזמנים. וכן לקמן בהלכה ח' ט' ויו"ד חדא שבועה אכולהו קאי.