לדלג לתוכן

חפץ חיים/הלכות רכילות/א ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְדַע, דַּאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא (טז) שֶׁרִגֵּל עָלָיו, רַק הוּא (יז) מְסַפֵּר לוֹ סְתָם, וְעַל יְדֵי סִפּוּדוֹ מִמֵּילָא נִתְוַדַּע לוֹ אַחַר כָּךְ שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא, אוֹ שֶׁעֶצֶּם הָעִנְיָן, מַה שֶּׁדִּבְּרוּ עָלָיו, אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ, יָדַע מֵּעַצְּמוֹ, אַךְ לֹא יָדַע מִי עָשָׂה לוֹ, אוֹ דִּבֵּר עָלָיו זֶה, וּבָא זֶה הַמְרַגֵּל וְהֶרְאָה לוֹ (יח) בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, שֶׁיָּבִין מִי הוּא, גַּם כֵּן אָסוּר.

(טז) שרגל עליו. וה"ה בכל מה שכתבנו לעיל בס"ג.

(יז) מספר וכו'. מקור לדין זה עיין לעיל בהלכות לשה"ר בכלל ג' בבמ"ח ס"ק ג' מההיא דירושלמי עי"ש.

(יח) בדרך רמז. עיין לעיל בחלק א' כלל א' סקי"ג ותראה מקור לזה. (באר מים חיים)