חזון איש/יורה דעה/ק
סימן ק
[עריכה]א) נדה ח' א' משום דקאי ר"א כותי', יש לעיין הלא בכל הני איכא דסברי כותי' כדפריך קי"ל בכולהו תנן והלכתא אע"ג שאין למידין הלכה מפי גמרא, הא מ"מ איכא דסברי כותי' ומאי עדיפא הא דר"א מהא דר"י ור"ש דאמרי הלכה כר"א ואפשר דבעינן דוקא דסבר כותי' אותו דלא שמע ממנו אבל המסכימים לא שהרי בלא"ה היו לו תלמידים הרבה שהיו שונין פרקו וצ"ע.
ב) שם תוד"ה בקטפא, וי"ל שיטעו כו' דקטפא דפירי שרי, יש לעי' למ"ש תו' לעיל ד"ה מאן, דקטפא הנאתו ובעורו שוה אלא דבטל אגב העץ, א"כ בקטפא דפירי מה"ת למשרי נהי דאיהי לאו פירי מ"מ אין הפרי מבטלה יותר מאילו היתה לבדה דהדין נותן דהיא קדושה בקדושת שביעית וצ"ע, והרשב"א ז"ל כתב דלעולם מתנ' דשביעית בקטפא דגווזא מיירי, ובאילן שאינו עושה פירות והאי אב"א דאמר ר"ז אינו תירוץ בפ"ע אלא חדא היא וה"ק כיון דחזינן דמודה ר"י בקטפא דפירי ה"ה בקטפא דגווזא באילן שאינו עושה פירות, ונראה לפרש דבריו ז"ל דאם קטפא דפירי נמי שרי ע"כ הטעם דלא חשיבי פירי בעצמותן א"כ הוא הדין קטפא דגווזא באילן שאינו עושה פירות שאין בהן איסור ערלה וע"כ שהן פירי וע"כ הא דלא נהגא ערלה בקטפא דגווזא באילן העושה פירות משום דבטלי מתורת פירי אגב העץ א"כ בדין דבאילן שאינו עושה פירות שלא יבטל ויש בהן איסור ערלה ואיסור שביעית.
ג) וכתב הרשב"א דקיי"ל דקטפא דגווזא באילן שאינו עושה פירות אסור כר"ז, א"נ אפי' לר"י, דקיי"ל כר"א משום דסתם לן תנא כותי', דהא אנן לא קיי"ל כר"א דאין הלכה כר"א אלא בד', וצ"ע דא"כ גם בקטפא דגווזא דאילן העושה פירות נמי ליתסר וכ"ת דמתנ' לא סתמה כותי' אלא באילן שאינו עושה פירות א"כ מאי פריך אי ר"א מאי איריא כו' ומשני לדבריהם כו' לימא דתנא דמתנ' טעמא דנפשי' קאמר וע"כ לר"י ליכא דמפליג בין עושה פירי דא"כ לא שייך למחשב הלכה כר"א בהדי אינך דבההיא הלכה כר"א בכלהו והכא ר"א פליג גם באינו עושה פירות ואין הלכה כמותו בזה ועוד אם איתא דלר"פ תנא דמתנ' ס"ל לחלק בין עושה פירי לאינו עושה פירי א"כ לישני דגם ר"י הכי ס"ל ול"ל לדחוקי לדבריהם קאמר ולכל הפירושים קשה לדעת הרשב"א כיון דאנן קיי"ל דבעושה פירי שרי ובאין עושה פירי אסור למה לן לדחוקי מתנ' כר"א ואפי' עושה פירי, ולדבריהם לימא דמתנ' כהלכתא שנוי' ובאין עושה פירי דוקא דהא ר"י לא חידש אלא דר"י פליג גם באינו עושה פירי אבל אין זה הכרח דתנא דמתנ' כר"י לגמרי או כר"א לגמרי וצ"ע. והא דקרי לה הרשב"א ז"ל סתם מתנ' אע"ג דבמסכת ערלה שנה מחלוקת ר"א ור"י הוא משום דאין סברא דחזר בו רבי אלא נראה דמתנ' דשנה לה בסתם היא לכו"ע וכל דאיכא לשנוי' בלא חזרה משנינן, שוב מצאתי בר"ש פ"ז דשביעית דהאריך בסוגין וכבר נתישב בדבריו ז"ל מה שהקשינו בתחלת דברינו עיי"ש. [א"ה, וע"ע שביעית סי' י"ד סק"ו ז'].