לדלג לתוכן

חות יאיר/נד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן נד

[עריכה]

ומאי דבדק לן מר הא דתנן שלהי מסכת תמורה דערלה בשריפה מנא להו כי לא ישרו בעיניו דברי רש"י הי' אפשר לומר מדאיצטריך קרא לאסור בו הדלקת הנר וע"כ משום דהוי דרך ביעורו שכ"כ התוס' פרק כל שעה ונפרש דרך בעורו ר"ל הואיל שכך מצותו לשרפו ה"א היינו שריפה דידי' ולכך מותר להנות בו בעת בעורו דשמן בכלל הא דתנן את שדרכו לשרוף ישרוף. אבל מי מכריחנו לבאר דברי התוס' כך רק אפשר לפרש דאיצטרך לאסור הדלקה דה"א הואיל דהאיסור כלה והולך לישתרי וכ"כ התוס' הלשון בפ' הגוזל קמא דק"א ואפשר עוד לומר דאי ס"ד דערלה מן הנקברין א"כ הי' אפילו אפרה אסור אף שכבר נאבד מן העולם כ"ש להנות בעוד ישנו דאסור ולא איצטרך קרא אלא שגם זה דוחק. והוא בחסדו ישמיענו דבריו דברי אלהים חיים בלי ספק: