חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים מתוך

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002

2000707

ס״ח תשס״ב, 192; תשס״ח, 828; תש״ע, 634; תשע״ו, 651; ק״ת תשפ״ד, 104, 151, 724, 740; ס״ח תשפ״ד, 302; ק״ת תשפ״ד, 1344; ס״ח תשפ״ד, 780, 1188.

1.

מטרה

חוק זה נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין־לאומי ההומניטרי.

2.

הגדרות [תיקון: תשס״ח]

בחוק זה –

”בית דין צבאי מחוזי“, ”בית הדין הצבאי לערעורים“, ”שופט עמית“ ו”שופט צבאי־משפטאי“ – כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי;

”בית הדין הצבאי לביקורת“ – (פקעה);

”בית הדין הצבאי לערעורי כלואים“ – (פקעה);

”חוק השיפוט הצבאי“ – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”יום הכליאה“ – יום מתן הוראת כליאה זמנית או יום הוצאת צו כליאה, לפי סעיף 3, לפי המוקדם מביניהם;

”הממונה“ – כל אחד מאלה:

(1)

קצין צבא הגנה לישראל בדרגת אלוף משנה ומעלה, שהרמטכ״ל או ראש אגף המודיעין של צבא הגנה לישראל הסמיכו לכך;

(2)

ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון הכללי הסמיכו לכך;

”מקום כליאה“ – כל אחד מאלה:

(1)

מקום שקבע שר הביטחון בצו, לפי הוראות סעיף 3א(ב), לצורך חוק זה;

(2)

בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;

(3)

מקום מעצר כמשמעותו בסעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

(4)

בית סוהר צבאי כמשמעותו בסעיף 505 לחוק השיפוט הצבאי;

(5)

מקום אחר שנקבע בצו הכליאה או בהוראת הכליאה הזמנית;

”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

”לוחם בלתי חוקי“ – אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, או נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל שלא מתקיימים לגביו התנאים המקנים מעמד של שבוי מלחמה במשפט הבין־לאומי ההומניטרי, כמפורט בסעיף 4 לאמנת ג׳נבה השלישית מיום 12 באוגוסט 1949 ביחס לטיפול בשבויי מלחמה;

”כלוא“ – מי שמוחזק מכוח צו כליאה או מכוח הוראת כליאה זמנית, שהוצאו לפי הוראות חוק זה.

3.

כליאת לוחם בלתי חוקי [תיקון: תשס״ח]

(א)

היה לקצין בדרגת סרן ומעלה ובתפקיד שקבע הרמטכ״ל, יסוד סביר להניח שאדם שהובא לפניו הוא לוחם בלתי חוקי, רשאי הוא להורות על כליאתו עד לקבלת החלטה בדבר הוצאת צו כליאה (בחוק זה – הוראת כליאה זמנית).

(ב)

(1)

היה לרמטכ״ל יסוד סביר להניח כי כלוא הוא לוחם בלתי חוקי, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה, רשאי הוא להוציא צו בחתימת ידו, המורה על כליאתו (בחוק זה – צו כליאה), ובלבד שלא יוציא צו כאמור אלא לאחר שניתנה לכלוא הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שיסמיך הרמטכ״ל לעניין זה.

(2)

צו כליאה יכלול את הטעמים לכליאה וזאת בלי לפגוע בצורכי ביטחון המדינה.

(3)

צו כליאה יכול שיינתן שלא במעמד הכלוא, אך הוא יובא לידיעתו במועד מוקדם ככל האפשר.

(ג)

לא הוצא צו כליאה בתוך 96 שעות מעת שניתנה הוראת הכליאה הזמנית או החליט הרמטכ״ל שלא להוציא צו כליאה אף לפני תום 96 השעות האמורות, ישוחרר הכלוא, אלא אם כן קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין.

3א.

החזקה במקום כליאה [תיקון: תשס״ח]

(א)

לוחם בלתי חוקי שהוצא נגדו צו כליאה או שניתנה לגביו הוראת כליאה זמנית, יוחזק במקום כליאה, ואולם לא יוחזק לוחם בלתי חוקי במקום כליאה כאמור בפסקה (5) להגדרה ”מקום כליאה“ לתקופה העולה על 14 ימים.

(ב)

שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, מקום כליאה לצורך חוק זה.

פורסם צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023.

4.

ביטול צו הכליאה [תיקון: תש״ע]

סבר הרמטכ״ל, בכל עת לאחר מתן צו הכליאה, כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3(ב)(1), או שישנם טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו של הכלוא, יורה על ביטול צו הכליאה.

5.

ביקורת שיפוטית [תיקון: תשס״ח, תש״ע]

(א)

כלוא יובא לפני שופט בית המשפט המחוזי לא יאוחר מ־14 ימים מיום הכליאה; מצא שופט בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3(ב)(1) יבטל את צו הכליאה.

(א1)

כלוא שהובא לפני שופט כאמור בסעיף קטן (א) בעת שנמנעה ממנו פגישה עם עורך דין, יובא לפני השופט בשנית בסמוך לאחר שהחליט הממונה או בית המשפט, לפי העניין, כי אין למנוע עוד מהכלוא להיפגש עם עורך דין, בהתאם להוראות סעיף 6, אם ביקש זאת הכלוא או עורך דינו.

(ב)

לא הובא הכלוא לפני בית המשפט המחוזי ולא הוחל בדיון לפניו בתוך 14 ימים מיום הכליאה, ישוחרר הכלוא, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין.

(ג)

אחת לשישה חודשים מיום הוצאת הצו לפי סעיף 3(ב)(1) יובא הכלוא לפני שופט של בית המשפט המחוזי; מצא בית המשפט כי אין בשחרורו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו, יבטל את צו הכליאה.

(ד)

החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתנת לערעור בתוך 30 ימים לפני בית המשפט העליון שידון בערעור בדן יחיד; לבית המשפט העליון יהיו כל הסמכויות שהוענקו לבית המשפט המחוזי לפי חוק זה.

(ה)

בהליכים לפי חוק זה מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו; בית המשפט רשאי לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות הכלוא או בא כוחו או בלי לגלותה להם אם, אחרי שעיין בראיה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות הכלוא או בא כוחו, שוכנע שגילוי הראיה לכלוא או לבא כוחו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור; הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(ו)

הדיון בהליכים לפי חוק זה יתקיים בדלתיים סגורות אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.

6.

פגישה עם עורך דין וייצוג הכלוא [תיקון: תשס״ח]

(א)

הכלוא רשאי להיפגש עם עורך דין במועד המוקדם האפשרי שבו ניתן לקיים את הפגישה בלי לפגוע בצורכי ביטחון המדינה, אך לא יאוחר מתום שבעה ימים מיום הכליאה.

(א1)

הממונה רשאי להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (א), אלא במועד מאוחר יותר, אם סבר שהדבר דרוש למניעת פגיעה בביטחון המדינה או כדי לשמור על חיי אדם, ובלבד שהפגישה לא תידחה מעבר לעשרה ימים מיום הכליאה; החלטת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב, והכלוא רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.

(א2)

שופט בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה שהוגשה לו באישור היועץ המשפטי לממשלה, להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין, או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א1), אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף הקטן האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחיה של פגישת הכלוא עם עורך דין לא יעלו על 21 ימים מיום הכליאה.

(א3)

על החלטות בית המשפט המחוזי לפי סעיפים קטנים (א1) או (א2) ניתן לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בערעור בדן יחיד.

(א4)

החליט בית המשפט המחוזי לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א1) או דחה בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א2), והודיע נציג המדינה במעמד מתן ההחלטה כי בכוונת המדינה לערער עליה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית פגישת הכלוא עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 48 שעות לצורך הגשת הערעור; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.

(א5)

הדיון בערעור או בבקשה לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3) יתנהל במעמד צד אחד בלבד, אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחות הכלוא.

(א6)

הודעה על החלטה בדבר דחיית פגישה של כלוא עם עורך דין כאמור בסעיף זה ועל זכותו לערער עליה, תימסר לכלוא בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט, לפי העניין, לדחות את מסירת ההודעה לכלוא למועד אחר, אם סבר כי קיים חשש שמסירת ההודעה תסכל את מטרת דחיית הפגישה.

(א7)

חדלו להתקיים הטעמים שבשלהם נדחתה הפגישה עם עורך דין, יורשה הכלוא להיפגש עם עורך דין במועד המוקדם האפשרי.

(ב)

שר המשפטים רשאי, בצו, להגביל את זכות הייצוג בהליכים לפי חוק זה למי שאושר באישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים לפי הוראת סעיף 318(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.

7.

חזקה

לענין חוק זה, יראו אדם שנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל או שנטל חלק בפעולות איבה של כוח כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, כמי ששחרורו יפגע בביטחון המדינה כל עוד לא תמו פעולות האיבה של אותו כוח נגד מדינת ישראל, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת.

8.

קביעה בענין פעולות איבה

קביעתו של שר הביטחון, בתעודה החתומה בידיו, כי כוח מסוים מבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל או כי תמו או טרם תמו פעולות האיבה של אותו כוח נגד מדינת ישראל, תשמש הוכחה בכל דיון משפטי, אלא אם כן יוכח ההיפך.

9.

הליכים פליליים [תיקון: תשס״ח]

(א)

ניתן לנקוט נגד לוחם בלתי חוקי הליך פלילי לפי כל דין.

(ב)

הרמטכ״ל רשאי להורות בצו על כליאתו של לוחם בלתי חוקי לפי סעיף 3, גם אם ננקט נגדו הליך פלילי על פי כל דין.

10.

תנאי כליאה

(א)

כלוא יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.

(ב)

תנאי הכליאה של כלואים ייקבעו על ידי שר הביטחון בתקנות.

פורסמו תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה), התשס״ב–2002.

10א.

הכרזה על שינויים בתחולת הוראות החוק [תיקון: תשס״ח, תש״ע, תשע״ו, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ד־4, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3]

(א)

נמסרה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), הודעה על החלטה לפתוח במלחמה, לנקוט פעולה צבאית משמעותית או לנקוט פעולות צבאיות אחרות לפי סעיף 40(ג) לחוק־יסוד: הממשלה (בסעיף זה – חוק היסוד), רשאית הממשלה להכריז כי המלחמה, הפעולה הצבאית המשמעותית או הפעולות הצבאיות האחרות מצריכות תחולה של הוראות החוק המנויות בפסקאות שלהלן, בשינויים המפורטים בהן; הכריזה הממשלה כאמור, יחולו הוראות אלה לעניין לוחמים בלתי חוקיים שנכלאו במהלך המלחמה, הפעולה הצבאית המשמעותית או הפעולות הצבאיות האחרות כאמור:

(1)

הסמכויות הנתונות בסעיפים 3(ב) ו־4 לרמטכ״ל, יהיו נתונות לקצין בדרגת תת־אלוף, שהרמטכ״ל הסמיכו לכך;

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): הסמכויות הנתונות בסעיפים 3(ב), 4 ו־9(ב) לרמטכ״ל, יהיו נתונות לקצין בדרגת תת־אלוף, שהרמטכ״ל הסמיכו לכך;

(2)

הסמכויות הנתונות בסעיף 3(ב) לקצין בדרגת סגן אלוף, יהיו נתונות לקצין בדרגת סרן;

(2א)

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): הסמכויות הנתונות בסעיף 6(א1) ו־(א6) לממונה יהיו נתונות גם לקצין בדרגת סגן אלוף שהרמטכ״ל או ראש אגף המודיעין של צבא הגנה לישראל הסמיכו לכך, ולראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי שראש שירות הביטחון הכללי הסמיכו לכך;

(3)

בסעיף 3(ג), במקום ”96 שעות“ יקראו ”שבעה ימים“ ובמקום ”96 השעות האמורות“ יקראו ”שבעת הימים האמורים“;

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): בסעיף 3(ג), במקום ”96 שעות“ יקראו ”30 ימים“ ובמקום ”96 השעות האמורות“ יקראו ”30 הימים האמורים“, ואולם, על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראת כליאה זמנית לא תעמוד בתוקפה לתקופה העולה על 21 ימים אלא אם כן ניתנה או הוארכה על ידי קצין בדרגת רב־סרן ומעלה;

(4)

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): בסעיף 5, במקום ”מ־14 ימים“ יבוא ”מ־45 ימים“ ובמקום ”14 ימים“ יקראו ”45 ימים“;

(5)

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): בסעיף 6 –

(א)

בסעיף קטן (א), במקום ”שבעה ימים“ יקראו ”21 ימים“;

(ב)

בסעיף קטן (א1), במקום ”לעשרה ימים“ יקראו ”ל־45 ימים“;

(ג)

בסעיף קטן (א2), במקום ”21 ימים“ יקראו ”75 ימים“;

(6)

(הוראת שעה מיום 18.12.2023 עד יום 30.11.2024): דיונים לפי סעיפים 5 ו־6 יתקיימו שלא בנוכחות הכלוא אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 15(2)(ב)(2) לחוק האמור, אם הכלוא אינו מיוצג, ניתן לקיים את הדיון בלא נוכחות בא כוחו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 5(ה) לעניין קיום דיון שלא בנוכחות הכלוא או בא כוחו, ומהוראות סעיף 6 לעניין הסמכות להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין;

(7)

(הוראת שעה מיום 1.8.2024 עד יום 30.11.2024):

(א)

קבע שר הביטחון מקום כליאה כאמור בסעיף 3א(ב), ימנה מבקרים רשמיים למיתקן הכליאה הצבאי הקיים במקום הכליאה (בפסקה זו – מיתקן כליאה);

(ב)

מינוי כאמור בפסקת משנה (א) יכול שיהיה למיתקן כליאה מסוים או לחלק ממנו ויכול שיהיה כללי;

(ג)

ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מיתקן כליאה; לשופט של בית משפט מחוזי יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל מיתקן כליאה שבאזור שיפוטו; מבקר רשמי לפי פסקת משנה זו יישא תעודה מתאימה;

(ד)

בכל מיתקן כליאה תהיה רשימה של שמות המבקרים הרשמיים שמונו על ידי השר לפי פסקת משנה (א) ורשימה של שמות מבקרים רשמיים מכוח כהונתם לפי פסקת משנה (ג);

(ה)

מבקר רשמי רשאי בכל עת להיכנס למיתקן כליאה שבו הוסמך לבקר ולבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול בכלואים, את ניהולו התקין של מיתקן הכליאה ואת התאמתם של כל אלה להוראות הדין ולהוראות אחרות;

(ו)

לשם ביצוע תפקידיו רשאי מבקר רשמי להיכנס לכל מקום במיתקן הכליאה ולשוחח עם כל כלוא, אף שלא בנוכחות מפקד מיתקן הכליאה או אדם אחר;

(ז)

כלוא רשאי לפנות אל מפקד מיתקן הכליאה ולבקש ריאיון עם מבקר רשמי; מפקד מיתקן הכליאה יעביר את הבקשה למבקר הרשמי בצירוף הערותיו; אין מבקר רשמי חייב להיענות לבקשות ריאיון;

(ח)

על אף האמור בפסקת משנה (ה), שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא להרשות ביקור של מבקר רשמי בזמן פלוני, במיתקן הכליאה או במקום מסוים בתוך מיתקן הכליאה, אם הוא סבור שמטעמים של ביטחון המדינה או מטעמים של ביטחון מיתקן הכליאה והמשמורת הבטוחה של הכלואים, יש למנוע באותה שעה את הביקור; שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, יסביר בכתב, לפי בקשתו של מבקר רשמי שנמנע ממנו ביקור, מדוע נמנע הביקור;

(ט)

נמנע ביקור של מבקר רשמי כאמור בפסקת משנה (ח), יקבע שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, ביקור חדש למבקר הרשמי, מוקדם ככל האפשר לאחר שחדלה להתקיים העילה שבשלה נמנע ביקורו;

(י)

מפקד מיתקן הכליאה וכל בעל תפקיד בו ימסור למבקר רשמי, לפי דרישתו, כל מידע, מסמך או דבר שידרוש לצורך מילוי תפקידו, אולם מידע מסווג יימסר לפי דרישה רק למבקרים רשמיים בעלי התאמה ביטחונית מתאימה, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

(יא)

בתום הביקור, יערוך המבקר הרשמי דוח על ביקורו ויעבירו להתייחסות מפקד מיתקן הכליאה;

(יב)

דוח המבקר הרשמי והתייחסות מפקד מיתקן הכליאה, כאמור בפסקת משנה (יא), יוגשו לשר הביטחון ולרמטכ״ל והעתק מהם יימסר ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט הצבאי הראשי וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

(8)

(הוראת שעה מיום 1.8.2024 עד יום 30.11.2024): הפעלת סמכויות מכוח חוק זה בעניינו של מי שטרם מלאו לו 18 שנים תיעשה תוך מתן משקל ראוי לגילו ולמידת בגרותו; על אף האמור בסעיף 3(ג), כנוסחו בפסקה (3), הוראת כליאה זמנית שניתנה בעניינו של קטין כאמור, לא תעמוד בתוקפה לתקופה העולה על 20 ימים, וקטין יובא לפני שופט בית המשפט המחוזי לא יאוחר מ־30 ימים מיום הכליאה.

פורסמו הכרזות מס׳ 1 ומס׳ 2, מס׳ 3 ומס׳ 4 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, לפיהן הכריזה הממשלה כי הפעולות הצבאיות במלחמת חרבות ברזל מצריכות תחולה של הוראות החוק בשינויים המפורטים בסעיף 10א(א) לחוק כתיקונו בתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ״ד–2023; תוקפן של כל ההכרזות עד יום כ״ח בטבת התשפ״ד (9 בינואר 2024).

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), אצלה הממשלה את סמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, לוועדת שרים, כאמור בסעיף 40(א1) לחוק היסוד, וועדת השרים האמורה הפעילה את סמכותה והודעה על כך נמסרה לוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור בסעיף 40(ג) לחוק היסוד, רשאית ועדת השרים להכריז כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)

הכרזה לפי סעיף קטן (א) או (א1) תובא, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה; הוועדה רשאית לאשר את ההכרזה, לקצר את תקופתה או לא לאשרה; תוקפה של הכרזה כאמור יפקע כעבור חמישה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה קודם לכן; במניין השעות והימים לפי סעיף זה לא יבואו בחשבון שבתות ומועדים.

(ג)

תוקפה של הכרזה שאושרה לפי סעיף קטן (ב) יפקע כעבור שלושה חודשים מיום שניתנה או במועד מוקדם יותר שנקבע בהכרזה או שנקבע באישור הוועדה; הממשלה או ועדת השרים, לפי העניין, רשאיות, באישור הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), להאריך את תוקפה של ההכרזה מזמן לזמן לתקופות שלא יעלו על שלושה חודשים בכל פעם, כל עוד מתקיימות המלחמה, הפעולה הצבאית המשמעותית או הפעולות הצבאיות האחרות כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך 30 ימים לאחר סיומן.

10ב.

[תיקון: תשס״ח]

(פקע).

10ג.

[תיקון: תשס״ח]

(פקע).

10ד.

[תיקון: תשס״ח]

(פקע).

11.

אצילת סמכויות [תיקון: תשס״ח]

(א)