לדלג לתוכן

חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007


הגדרות [תיקון: תשע״ז]
בחוק זה –
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הפסקה בעבודה“ – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה;
”מאבטח“ – מי שמבצע תפקידי שמירה או אבטחה, למעט שוטר, סוהר או חייל;
”מושב לעבודה“ – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
”מזמין שירות“, ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות סימן ד׳ בפרק ד׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, חלות לגביו;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
עבודה בישיבה [תיקון: תשע״ד]
מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
ישיבה בעת הפסקה בעבודה [תיקון: תשע״ד]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה.
עמדה ותנאים הולמים למאבטח [תיקון: תשע״ז]
(א)
מעסיק של מאבטח יעמיד לרשות המאבטח עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש; לעניין זה, ”עמדה“ – מקום שמאבטח יכול לשהות בו בעת מילוי תפקידו, בין שהמקום משמש למטרה זו בלבד ובין שהוא חלק ממבנה המשמש למטרות נוספות.
(ב)
בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה.
(ג)
מעסיק של מאבטח לא ימנע ממנו את השהות בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) במהלך העבודה, בכפוף לצורכי האבטחה.
(ד)
מעסיק של מאבטח –
(1)
יבטיח למאבטח גישה לנקודת חשמל ולמים ויקצה מקום שבו הוא יוכל להניח את חפציו האישיים, והכול בין בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) ובין במקום אחר במקום העבודה;
(2)
יערוך התאמות בסדרי העבודה כדי לאפשר למאבטח שימוש באמצעים כאמור בפסקה (1).
(ה)
היה מאבטח עובד של קבלן כוח אדם או עובד של קבלן שירות –
(1)
יחולו חובות המעסיק האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד)(1) על המעסיק בפועל או על מזמין השירות שאצלם הוא מועסק, לפי העניין;
(2)
לא יציב קבלן כוח האדם או קבלן השירות, לפי העניין, את המאבטח במקום עבודה, אלא אם כן הועמדו לרשותו עמדה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ואמצעי חימום או קירור בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ו)
(1)
הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמעסיק מאבטח שלא במסגרת עסק, משלח יד או שירות ציבורי.
(2)
הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ד), לא יחולו לגבי מאבטח שכל תפקידו ביצוע סיור.
(3)
הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו לגבי מאבטח המוצב במקום לשם אבטחה של פעילות ארעית בלבד; לעניין זה, ”פעילות ארעית“ – פעילות המתקיימת במקום לצורך אירוע מסוים, לתקופה שאינה עולה על שבועיים.
התאמת בגד שהמאבטח מחויב בלבישתו [תיקון: תשע״ז]
מעסיק שמחויב מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה, לספק למאבטח שהוא עובדו בגד מסוים שהוא מחייבו ללבוש במהלך העבודה, יספק למאבטח בגד שמותאם לו ותואם באופן סביר את תנאי מזג האוויר שבהם הוא מועסק.
סמכות שיפוט ותרופות [תיקון: תשע״ז]
(א)
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב, והוא רשאי:
(1)
לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2)
ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
(ב)
(1)
מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.
(ג)
הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
זכות תביעה [תיקון: תשע״ז]
תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב יכול שתוגש בידי –
(1)
העובד;
(2)
ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו;
(3)
ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.
הרחבת תחולה לעניין הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים [תיקון: תש״ע, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”הוראות לפי חוקי עבודה“ – כל אחד מאלה:
(1)
(2)
”מעסיק בפועל“, ”מזמין שירות“ – כהגדרתם בהוראות לפי חוקי העבודה, לפי העניין.
(ב)
הוראות סעיפים 4 ו־5 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, ויראו הפרת הוראות לפי חוקי העבודה כהפרת הוראות סעיפים 2 ו־3.
(ג)
בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), למעסיק, למעסיק בפועל או למזמין שירות, לפי העניין, בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית הדין להתחשב בכך שאותו אדם הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
(ד)
בבואו להטיל קנס על מעסיק, מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, שהורשע בעבירה בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו אדם, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
שמירת זכויות
חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע ממנה.
תחולה על מעסיק בפועל [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
הוראות חוק זה למעט הוראות סעיפים 3א ו־3ב יחולו, לענין מעסיק ועובד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל.
דין המדינה [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
לענין חוק זה, דין המדינה כמעסיק, כמעסיק בפועל או כמזמין שירות כדין כל מעסיק אחר, מעסיק בפועל אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.


התקבל בכנסת ביום כ״ו בשבט התשס״ז (14 בפברואר 2007).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • אליהו ישי
    שר התעשיה המסחר והתעסוקה
  • דליה איציק
    ממלאת מקום נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.