חבל נחלתו כא לא
סימן לא - מזוזה בעמודי פרגולה
שאלה
[עריכה]בית שבאחד מצידיו צמודה לו פרגולה הבנויה עמודים שעל גביהם המסגרת של הפרגולה, והעמודים יוצרים עם המסגרת צורות הפתח, האם פתחי הפרגולה חייבים במזוזה?
תשובה
[עריכה]א. כתב הטור (יו"ד סי' רפו): "אכסדרה שיש לה ג' מחיצות ופרוצה ברביעית פטורה אף על פי שיש לה פצימין ברוח הרביעית כצורת הפתח אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הד' אף ע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת".
ב. באר הב"י (אות ו ד"ה אכסדרה שיש): "אכסדרה שיש לה שלש מחיצות ופרוצה ברביעית פטורה וכו'. בפרק הקומץ (מנחות לג:) אמר רב חסדא אכסדרה פטורה מן המזוזה אף על פי שיש לה פצימין שאינן עשויין אלא לחיזוק לתקרה מתיבי בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה באכסדרה דבי רב אכסדרה דבי רב כאינדרונא מעליתא הוא באכסדרה רומיתא ופירש רש"י אכסדרה. ג' דפנות סתומות בלא פתח והרביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל מלמעלה יש דופן מעט המחזיק את הסכך: חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימים ולא לשום פתח אלא לחזק תקרה שלא תפול: באכסדרה דבי רב. שיש לה ד' דפנות אלא שאין מגיעות לסכך: באכסדרא רומיתא. עשויה חלונות חלונות: וז"ל הרמב"ם (פ"ו ה"ג) אכסדרה והוא המקום שיש לו שלשה כתלים ותקרה אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מן המזוזה מפני שהפצימים להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות נעשו וכן התקרה שאין לה כתלים אלא עומדת על עמודים מכאן ומכאן אף על פי (שהיה) [שהיא] כתבנית הבית פטורה לפי שאין לה מזוזות שאלו העמודים להעמיד התקרה הן עשויין עכ"ל ונראה שטעמו מדאמרינן בגמרא (שם) אמר אביי חזינא להו לאספלידי דבי מר דאית להו פצימין ולית להו מזוזה קסבר חיזוק לתקרה הוא דעבידי והוא ז"ל מפרש דאספלידא היינו תקרה שאין לה כתלים אלא עומדת על עמודים מכאן ומכאן".
והוסיף הבית יוסף (שם אות ז): "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב וכו'. בפרק קמא דיומא (יא סוע"א) תניא יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה ובפרק הקומץ (לג:) תניא בית שער, אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה. ותירץ הרי"ף בהלכות מזוזה (ו:) דלא קשיא דהתם כשבתים פתוחים לתוכן. והרא"ש כתב (הל' מזוזה סי' טו) שר"י תירץ דחייבים מדרבנן קאמר וכן כתבו רש"י והתוספות בפרק קמא דסוכה (ח: ד"ה ותיהוי) ובפרק קמא דיומא (יא. תוס' ד"ה יכול) וכתבו עוד (תוס' ביומא שם) אי נמי הכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת. והרמב"ם (שם ה"ז) כתב כדברי הרי"ף ז"ל: ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקיטינן ומכל מקום נכון לחוש לדברי ר"י ורש"י".
פירוש לדבריו: ישנם שני צדדים לחייב מקום במזוזה מצד המקום עצמו או מצד שהוא פתוח בפתח עם מזוזות למקום החייב במזוזות. הרי"ף והרמב"ם סברו שמבנה האכסדרה פטור מצד עצמו מפני שהפצימין באים לחזק ולא בתור שערים, אולם אם הם פתוחים למקום החייב חייבים משום פתח לאותו מקום. רש"י ור"י חייבו אכסדרה מדרבנן על סמך הבריתא במנחות כחיוב על המקום עצמו מדרבנן.
ג. פסק השו"ע (יו"ד סי' רפו ס"ו): "אכסדרה, והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה, אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית, פטורה, מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהס"ת ד"ג). אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית, אף על פי שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות, חייבת".
והוסיף בסעיף ז: "מרפסת, שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגנה, פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו, חייבים. ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י)".
עולה לכאורה, מצד שתי השיטות שאף בשאלה שלפנינו חייבים במזוזה, לשיטת הרי"ף משום שהפרגולה (=אכסדרה) פתוחה לבית, ולשיטת רש"י והרא"ש חייבים מדרבנן.
ד. בערוך השולחן (יו"ד סי' רפו סעי' ל-לו) הביא את הסתירה בין יומא למנחות והביא את התירוץ שהם פתוחים לבתים החייבים. ובאר את שיטת הרמב"ם (סעיף לד): "ביאור דבריו דהולך לשיטתו בבית התבן וכו' דכל שאינו לדירת אדם אינו חייב במזוזה והחיוב של שערי חצרות ומבואות ועיירות אינו מפני חיוב עצמן אלא משום שהבתים פתוחים לתוכן כלומר מפני שהרוצה ליכנס לבית מוכרח לעבור דרך עליהן ולכן בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר אם אין הכרח שהבא אל הבית יעבור דרך עליהן כגון שהבית שער עומד לפני החצר וביכולת לבא אל הבית שלא דרך הבית שער כגון שיש בחצר כניסה אחרת אותו בית שער פטור וכן האכסדרה והמרפסת והגינה והדיר אם בהכרח לבא לבית דרך עליהן חייבות במזוזה ואם לאו פטורות ולכן שער הפתוח מגינה לחצר כלומר ואין דרך אחרת לבא אל הבית בלעדן חייב במזוזה [כנלע"ד בכוונתו] ונראה שהיה מפרש מאי דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך הכוונה השערים שדרך שם נכנסים לבית ונראה שכן תפס גם בכוונת הרי"ף שלכן תלה בבתים פתוחים לתוכו משום דמקור החיוב הוי רק על הבתים וממילא גם להמקומות שמשם נכנסים להבתים".
מתבאר לפי דברי ערוך השולחן שדוקא שהאכסדרה היא הכניסה היחידה לבית אבל במקום שאינה הכניסה היחידה אלא יש כניסה ראשית לבית, והאכסדרה במרפסת פטור לפי הרי"ף והרמב"ם. ועדיין לכאורה חייב מדרבנן לפי שיטת רש"י ור"י.
ה. וכך כתב ערוה"ש בסעיף לה: "אבל רוב רבותינו לא הלכו בדרך זה אלא דחיוב השערים הוא חיוב בפ"ע ורק בית שער ומרפסת שאינו לא דירה ולא שום תשמיש חייבין מדרבנן [רש"י ותוס'] ואלו מחייבים בפתוחים לבית ולחצר ולא פטרו רק הפתוחים לגינה [רמב"ן ור"ן] ולדברי המחייבים מדרבנן מחייבין גם בפתח הגינה אם הפתח עשוי כהלכתו בשני מזזות ומשקוף ולהרמב"ם גם דלת דכן מוכח בש"ס ואף דהטור והש"ע לא הזכירו רק בית שער ה"ה לכולהו וכן הסכימו כל מפרשי הטור [ב"י וב"ח ודרישה] ומפרשי הש"ע [ש"ך סקט"ז וט"ז סק"ז] וזה שלא הזכירו רק בית שער משום דזהו התחלת הברייתות והקושיות והסתירות הם מבית שער יותר משום דסתמא דגמ' בסוכה [ח' ב] פשיטא לה דבית שער חייב במזוזה וס"ל לרש"י ותוס' דמדרבנן חייבו כל פתח אף של גינה אבל באכסדרה נשאר הדין כמ"ש בסעי' ל' מפני שכן אמרו במנחות שם לחלק בין אכסדרה החייבת להפטורה ולא חילקו כמו בבית שער ומרפסת [ובזה מתורץ כל מה שהקשה הב"ח ע"ש ודו"ק]".
עולה כי לשיטת רש"י ור"י אכסדרה כיון שאין לה שתי מזוזות ומשקוף היא פטורה אף מדרבנן. ולכן לפי שתי השיטות, פרגולה שהעמודים רק נושאים את התקרה ולא נועדו להיות שערים פטורה ממזוזה.
מסקנה
[עריכה]פרגולה על מרפסת הבית שאינה כניסה יחידה לבית, ועמודיה נועדו להחזיק את התקרה ולא בתור מזוזות – פטורה ממזוזה.