חבל נחלתו יז כב

<< · חבל נחלתו · יז · כב · >>

שאלה

א. האם מותר לברך על הדלקת נרות במסיבה שהנוכחים בה לא ידליקו ולא יראו נרות אחרים?

ב. כולל שמתפללים בו מנחה וערבית – האם דינו כבית כנסת וחייבים להדליק בו?

ג. מה הדין אם מתקיימים בו ב' מנינים לערבית – בזמן ובשעה מאוחרת – האם צריכים להדליק פעמיים1?

פתיחה

המשותף לשאלות בראש המאמר שהמדובר בהדלקת נרות שלא עפ"י מצות 'נר איש וביתו'. וננסה להתחקות אחר מקור המנהג של הדלקה בבית כנסת ומקור המנהג לברך עליה. ולפי"ז האם ניתן להקיש מקרים דומים כמסיבות ואירועים וכן במקומות תפילה שאינם קבועים.

א. עדויות ראשונים על מנהג הדלקה בבית כנסת

נראה לי שבכל מקום שיש עדות על הדלקה בבית כנסת הכוונה הדלקה עם ברכות2, ולסתם הדלקה ללא ברכות לא היתה התנגדות אלא א"כ היתה בה בעיה הלכתית וכדומה (ועי' להלן בדברי שבלי הלקט).

יש להבחין כי המקורות המדברים בהדלקת נר חנוכה בבית כנסת הם די מאוחרים, מתקופת בעלי התוספות ומאזור פעילותם, בשאר המקומות איננו שומעים על כך מאומה, לא בגאונים בבבל, לא בקדמוני ספרד ואף לא הרי"ף והרמב"ם לא מזכירים כלל דברים בנושא. גם הרמב"ן והרשב"א בספרד וראשונים קדומים לתוספות כרש"י (שפעל באותו אזור) אינם מזכירים מאומה.

בשו"ת מן השמים (סי' כה, מתקופת בעלי התוספות)3 כתוב:

"ועוד נסתפקנו על המקדשין בבית הכנסת, כי יש מקומות שנהגו שלא לקדש ושלא להבדיל בעבור שאין אורחים שם, ושאלתי אם הדין עמהם וטוב למנוע המקדשים, או אם טוב לקדש ולהבדיל כמנהג רוב המקומות".

"והשיבו: אף על פי שאין קידוש אלא במקום סעודה מצוה לקדש ולהבדיל בבית הכנסת, משום ברוב עם הדרת מלך, ועוד נרות חנוכה מדליקין בבית הכנסת אף על פי שכל אחד ואחד מדליק בביתו, ועוד כי יש אנשים שאינם יודעים לקדש ולהבדיל וכששומעים בבית הכנסת נותנים אל לבם ולומדים ומקדשים בביתם".

שומעים מן התשובה שישנה חשיבות להדלקה בציבור אף בלי שיוצאים בה ידי חובה.

עדות נוספת מאותה תקופה היא משו"ת מהר"ם מרוטנברג (ח"ד, דפוס פראג סי' סו):

"וששאלת על נר חנוכה בבית הכנסת היכן יניחנו כל היכא דליכא מזוזה לאנוחי בימין טפי עדיף הלכך מניחה בימין פתח ארון הקדש וכן עמא דבר".

וכן בספר מנהגים דבי מהר"ם (סדר חנוכה):

"ונהגו להדליק נרות של חנוכה בבית הכנסת משום פרסומי ניסא ומניחין אות[ן] מימין החזן. ונהגו לעשות[ן] משעוה ומיהו מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית".

מכך שלא השוו זאת למנורת המקדש לא במקום החנוכיה ולא בסדר הדלקתה ניתן ללמוד שההדלקה אינה משום זכר למקדש אלא כעין תפילה בציבור.

וכן ניתן להבין מקביעת מקומה בבית כנסת, כאמור בספר העיטור (עשרת הדיברות – הלכות חנוכה):

"ונהגו להדליק נ"ח בביה"כ ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבה"כ באמצע"...

לעומת זאת מספר המנהיג (הלכות חנוכה עמוד תקלא) נראה שהוא משום זכר למקדש ולשם פרסום הנס. וז"ל:

"ויראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר שלחנוכה כ"א בבית שאדם דר בו מדאמ' כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובית הכנס' פטור ממזוזה, כדאמ' בפ"ק דיומ' [י"א ע"ב], אלא אם כן יש שם בית דירה (לדור) [לחזן] (ב)בית הכנסת, אלא נהגו כך על זה שהנס בא במקדש בית עולמי' ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס לפי שכולם מתקבצים שם. אב"ן".

בסדר טרוייש (סימן י) כתב בקצרה:

"ונר חנוכה רגילתינו להדליקה בבית הכנסת בערב שבת קודם תפילת המנחה".

בספר שבולי הלקט (ענין חנוכה סימן קפה) מביא התנגדות למנהג:

"כתב בעל הדברות ז"ל (=העיטור) נהגו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת ויש מקומות שנהגו להניחה על הפתח ויש שמניחין אותה באמצע בית הכנסת עד כאן דבריו. וגם אנו נוהגין להדליק בבית הכנסת ולא ידענו שורש וענף למנהג הזה. ומורי ר' יהודה אחי שני נר"ו היה נמנע מלהדליקה שלא לברך עליה וכן דעתי נוטה4 כי מאחר שכל אחד ואחד מדליק בביתו מה צורך להדליק בבית הכנסת ואילו היו אורחין ישינין בבית הכנסת היו הם צריכין להדליק דקי"ל אכסניי חייב בנר חנוכה ואם אין שם אורחין מה צריך להדליק ושמא מפני שהיא בית דירה אין להדליק".

באורחות חיים (חלק א הלכות חנוכה, וכן בכלבו סי' מד ו-נ) מביא בקצרה עם הטעמים:

"ונהגו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת המצוה גם כי הוא הדור המצוה ופרסום הנס זכר למקדש".

וכן מזכיר בפסקי ר' מנדל קלויזנר (בשיטת הקדמונים שבת כג ע"א):

"נראה דאין להדליק נר חנוכה בעיגול, כגון שעושין בבית הכנסת". ומתבאר שבבית כנסת לא הקפידו על כל דיני הדלקת נר חנוכה מפני שבלא"ה אין יוצאים בה ידי חובה.

הרחיב בהדלקת נר חנוכה בבית הכנסת בן דורו של הר"מ קלויזנר, שפעל בספרד ואח"כ באלג'יר – בשו"ת הריב"ש (סימן קיא):

"עוד כתבת: ידוע הוא, שכל אחד מישראל חייב במצות נר חנוכה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור כסותו, יען המצוה חביבה, וא"כ, כל אחד חייב להדליק ולברך בביתו. ומה שנהגו כל ישראל להדליק ש"צ או השמש בבהכ"נ, למה? אי לפרסומי ניסא, כל אחד חייב להדליק בביתו! ואי להוציא עניים ידי חובה, כמו קדוש, הרי העני המתפרנס מן הצדק' חיי' להדליק בביתו! וכמו שבליל הפסח אין מקדשין בבה"כ, כן ראוי לעשות בנ"ח; א"כ, הברכה שמברך המדליק בב"ה, יראה שהיא לבטלה! ואם נאמר להוציא עצמו, באותה הדלקה בודאי אינו יוצא, משום חשד. שאם חצר שיש לה שני פתחים לב' רוחות צריכה שתי נרות, כרבא, משום חשד, שמא לא הדליק (שבת כג), כ"ש החזן, או אחר, שחייב להדליק בביתו. ועוד, שלא נהגו כן, אלא שחוזר ומדליק בביתו. ובקשתי וחפשתי טענה להציל החזן מברכה זו והי' קרובה ממנו.

"תשובה: המנהג הזה, להדליק בבהכ"נ, מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא, כיון שאין אנחנו יכולין לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו, שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ; כדתנן (שבת כא:) בההיא דגמל טעון פשתן וכו'. וכיון שעתה, שיד האומות תקפה עלינו, ואין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה, ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים, ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד, לזה הנהיגו להדליק בבהכ"נ לקיים פרסומי ניסא. ואף על פי שאין מברכין על המנהג, זהו במנהג קל, כמו מנהג של ערבה, שאינו אלא חבטא בעלמא, אבל בזה, שהוא לפרסם הנס בבהכ"נ ברבים, מברכין עליו. כמו שנהגו לברך על ההלל של ר"ח, ואף על פי שאינו אלא מנהג, ואין בזה משו' ברכה לבטלה כלל; וכדעת ר"ת ז"ל. ומ"מ, באותה הדלקה של בהכ"נ, אין אדם יוצא בה, וצריך לחזור ולהדליק כל א' בביתו, דמצות חנוכה נר איש וביתו".

בריב"ש נוסף שהדלקת בית כנסת באה לפרסומי ניסא לכל הציבור מפני שאיננו יכולים לקיים את המצוה כתיקונה ואף הברכה היא היא ברכה על מנהג ואינה לבטלה.

בספר המנהגים (טירנא, חנוכה) שהוא מקביל לאותה תקופה כותב:

"ומדליקין נר חנוכה בבית הכנסת בדרום. אבל בברונא נוהגין להדליק בצפון לשמאל החזן". ואולי המחלוקת על המיקום בבית הכנסת מלמדת משום מה נהגו. המניחים בדרום מימין לש"ץ זכר למקדש שמנורה בדרום. והמניחים בצפון או במרכז משום עצם פרסום הנס. וכן בספר אבודרהם (חנוכה):

"ונהגו להניח נר חנוכה באמצע בית הכנסת".

והטור (או"ח סי' תרעא) כתב:

"ובס"ה הקטן כתב שאם מניחה בדלת עצמה יניחנה מחציו של כניסה לצד שמאל ובבית הכנסת מניחה לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום ע"כ".

נראה שהמנהג התחיל מאזור צרפת ואשכנז בתקופת בעלי התוס' ומשם התפשט לספרד (טור, ריב"ש) המנהג לא מוזכר בגאונים ובראשוני ספרד וסביר להניח שלא נהג שם. אמנם לאחר שהתחיל להתפשט נהגו בו כל גלויות ישראל.

וכ"כ הבית יוסף (או"ח סי תרעא):

"ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת. נראה שתיקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא (עי' לעיל סי' רסט) וכן כתב הכל בו (סי' מד ד ע"א). וכתב [עוד] טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פרסום גדול להש"י וקידוש שמו כשמברכין אותו במקהלות". וכ"פ בשו"ע.

ב. הדלקת נרות באירועים ומסיבות

בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' סה) נשאל:

"וע"ד אם לברך על נרות חנוכה בהתאסף הציבור והנוער בככר העיר בחנוכה משום פרסומי ניסא".

והשיב בקצרה:

"הנה כמה דחקו רבותינו למצוא טעם על ברכה זו בביהכ"נ כמבואר בתשו' הריב"ש (סי' קי"א) ובתשו' חכם צבי (סי' פ"ח), ואיך יעלה על הדעת לחדש מעצמנו מה שלא שערו אבותינו, וביותר על עיקרם של אסיפות כאלה אין רוח חכמים נוחה הימנם ואיכמ"ל וגם כהדג"ק כתב טעמים לשבח דאין מקום לברכה זו שם".

ובשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' ל) אף הוא נשאל:

"אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה. ב"ה, טו"ב מרחשון תשמ"א. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד התורני היקר הר"ר שמואל כץ שליט"א. שלום וברכה. יקרת מכתבו קבלתי ועל דבר שאלתו אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה, הנני להשיבו כדלקמן ובקצרה".

"ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ [הגם שלמעשה כן מברכין כפסק השו"ע] יעוין בספר ארחות חיים להר"א מלוניל ז"ל ה' חנוכה אות י"ז, ושבולי הלקט סי' קפ"ה, שו"ת ריב"ש סי' קי"א, ברכי יוסף או"ח סי' תרע"א סק"ו, שו"ת מהר"מ שיק חיו"ד סי' שע"ד ושו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' ק"ג, ועוד יעו"ש".

"על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ"ח במסיבות, ויש למנוע זאת, והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה. בברכה ובהוקרה אליעזר יהודא וולדינברג".

וכן באר בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' סה):

"ואשר שאל במי שכבר בירך על נ"ח בביתו ונזדמן לו לאיזה מסיבה ושם מכבדים לו בהדלקת נרות אם מותר לו לברך בשם ומלכות דודאי ישנם שם אנשים שלא הדליקו ומכוון להוציאם וגם יש בזה פרסומא ניסא".

"הנה כבר נשאלתי ע"ז כ"פ, ודעתי העני' דאין לברך, וטעמי ונמוקי דהפוסקים נתקשו בעצם המנהג של הדלקה גם בבית הכנסת, וכ' הריב"ש בתשובה סי' קי"א דבהדלקה זאת אין אדם יוצא בה, ובב"י תרע"א כ' בשביל האורחים שאין להם בית שמוציאים אותם בהדלקה זו, וכבר נתקשה בדבריו החכם צבי סי' פ"ח, ועיין ג"כ בתשובת בנין שלמה סי' נ"ג מה שמהסס בזה, אלא דמכ"מ מנהג ותיקין הוא כמש"כ הריב"ש בתשובה שם, ובכל בו כ' הטעם כדי להוציא למי שאינו בקי, וגם כי הוא הידור המצוה ופירסום הנס וזכר למקדש, – והנה בטעם להוציא שאינו בקי חולק הריב"ש שם שהי' אביר הפוסקים שכ' שאין אדם יוצא בזה, – וא"כ עיקר הטעם במש"כ הכל בו משום הידור מצוה פרסום הנס וזכר למקדש, וא"כ אולי לא נתיסד המנהג רק בבית הכנסת דיש בזה דמיון להדלקת מנורה במקדש ואיכא בזה זכר למקדש, והא ראי' דפליגי בזה הפוסקים אם להדליק בבית הכנסת מזרח מערב או צפון דרום, כמבואר בטור סו"ס תרע"א ובשאר פוסקים בזה, ואם אמרו בבית הכנסת דנעשה כאחד ממנהגי בית הכנסת הקדושים מנ"ל להוסיף במה שאינו דומה, וכל מנהגי ישראל נתיסדו בטעמים שנגלו לפני מיסדי התקנה, וכיון שאין נ"ד דומה לגמרי אין בכחנו להוסיף, וידעתי גם ידעתי שהיו מדינות שהיו מברכים במסיבות כאלה אבל מי יודע אם רוח חכמים נוחה מהם".

"ומה"ט נראה דהקפידו להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב לעשות דמיון להדלקת מנורה מקדש שבאה הדלקתה אחרי תמיד של בה"ע לפני הקטרת האימורים כל הלילה כמבואר פסחים נ"ט ע"א, ואפי' בערב שבת דעת הד"מ סי' תרע"א ס"ק ה' להקפיד להדליק אחרי מנחה יע"ש".

וכן כתב בספר 'חנוכה' (פרק כא סעי' כז) לרב צבי כהן:

"אין לברך על הדלקת נר חנוכה במסיבות חנוכה, גם אם יש שם אנשים שלא הדליקו נרות, וגם אם יש בכך פרסומי ניסא ואפילו יתפללו שם ערבית".

ויש מעט להשיב על דבריהם שלא נראה שהיתה כאן תקנה ברורה אלא מנהג שהתקבל ופשט בישראל, ועל כן אין להגדיר גדריו דוקא לבית כנסת.

ובהערות כתב בשם הגרי"ש אלישיב ושבט הלוי (ח"ד סי' סה) שאין לברך. וכתב בשם הגרי"ש אלישיב שהתקנה היתה דוקא לבתי כנסיות.

אמנם בשו"ת אבני דרך (ח"ד סי' קיד) מביא בשם שו"ת אז נדברו (ח"ה סי' לז) שאפשר לברך בלא פקפוק כלל ועדיף מבית הכנסת. וכן נאמר לי שהגר"ש ישראלי התיר והגר"ע יוסף בחזון עובדיה כתב שהמברכים שם 'יש להם על מה שיסמוכו'.

הגרש"ז ברוידא (שם דרך שבת סי' כה) רצה לחדש שהדלקה בבית הכנסת היא גם מדין נר איש וביתו, ועל כן ברחבת הכותל המערבי שלצערנו אין לנו בית אין להדליק נר חנוכה בברכה. ויצא כנגדו במועדים וזמנים וכתב שהיא מדין פרסומי ניסא ואי"צ לה גדרי בית.

תשובות לשאלות לעיל

א. באירועים ומסיבות מותר להדליק נרות אולם ללא ברכה5.

ב. בכולל שמתפללים בקביעות מנחה וערבית יש להדליק נרות לפני ערבית כדין בית כנסת.

ג. אין לברך פעם שניה על הנרות לא בבית הכנסת ולא בכל מקום אחר שכבר הדליקו בברכה.