חבל נחלתו א כד
<poem> סימן כד
~גדרים במחיצות ליצירת רה"י
א. הגמ' מקשה על ההו"א: ."ותופסת [כרמלית]. עד עשרה מאי ותופסת עד עשרה אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית ואי לא — לא הוי כרמלית — והאמר ר"ג אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו, בתוכו אין מטלטלין בו אלא ד' אמות". ומשמעות השאלה שמחיצות החיצונות לא מועילות לרשות הפנימית וע"כ אע"פ שבחוץ יש י' טפחים אין מועילות מחיצות החיצונות לפנימיות ובפנים הוי כרמלית אע"פ שאין י' טפחים, ומכאן נסתרת ההו"א של הגמ' וכ"כ ברש"י. ועולה עפי"ז שרשות שיש לה תוך (כרשות זו). נדונה פנים לבדו וחוץ לבדו. ב. עדיין צריך לברר מפני מה מבפנים יידון ככרמלית כפי שמשמעות הגמ' וכ"כ רש"י ותוס' [ד"ה אילימא]., הלא יש לה גג ויש לה מחיצות. והיה נראה לכאורה לומר שאין זו כרמלית אלא רה"י ודינה כקרפף וכן ניתן לדייק מר"ח שכ': "מ"ט (=בפנים הוי כרמלית) כיון דלא חזי לדירה אין המחיצות מועילות אלא כמו שאין שם מחיצות דמו". ונראה היה להסביר שהמחיצות כמאן דליתא אבל הקרוי מונע ממנו שם כרמלית דא"כ מצינו כרמלית שחמורה מרה"ר, דהרי אין רה"ר מקורה [ה' ע"א]. ואמנם מצאתי שכן שקל לומר המ"ב בבאור הלכה [סי' שמ"ה]. ודייק מן הלשון: "אין מטלטלין בכולו". — ומכך שהגמ' לא אמרה מפורש: הוי כרמלית. (וכן עולה מדברי תפארת שמואל על הרא"ש אות ט'). ג. וכן מצאתי במאירי: "וקצת מפרשים ראיתי שמפרשים שמועה זו בקרפף ר"ל בית יתר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה שהוא ככרמלית שלא לטלטל אלא בד' אמות שקרויו הוא רה"י.". אלא שבמאירי הוכרח מתוך שלא רצה לצאת ולדון בדבר החדש לומר שמדובר בקרפף ממש, דהיינו שגודלו יותר מבית סאתיים, אמנם להא דפי' בר"ח נראה לדחות מלשון הר"ן [בחידושים]. שכ': "אבל בתוכו אין מטלטלים אלא בארבע אמות משום דכיון דלא חזי לדירה אין המחיצות מועילות אלא הרי הוא כמי שאין שם מחיצות, וכיון דשוה קרקעו לקרקע רה"ר חשבינן ליה כקרן זוית שמעכב את הרבים ליכנס לתוכו ומיקרי כרמלית". ולשון הר"ן היא היא לשון הר"ח בתוספת דברים להבהרה. (ונראה שאם קרקעו לא ישוה לקרקע רה"ר אלא עמוק ממנו אם אין בו י' מבפנים אע"ג שיש בו י' מבחוץ [דקרויו עבה]. יחשב כמקום פטור ולא ככרמלית). עכ"פ עולה מדברי הר"ן שבפנים הוי כרמלית גמורה ובחוץ על גביו הוי רה"י. ד. והנה אם אין בתוכו י' וקרויו אינו משלימו לי'. נראה שבתוכו הוי כרמלית, דלא נשתנה דבר לגבי תוכו, אבל על גביו הוי רה"ר ואם יותר מג' כיון שרחבו יותר מד' על ד' הוי כרמלית. ואם קרויו משלימו לעשרה "אמר אביי ואם חקק בו ד' על ד' והשלימו לי' מותר לטלטל בכולו". והראשונים שאלו מדוע בסוכה הצריכו חקק לבוד לדפנות אם אין בהם עצמן להשלים לי', וכאן משמע שאי"צ בחקק לבוד לדפנות ותירצו בתו"י: "ועוי"ל דהכא יש מחיצות גבוהות מבחוץ ואי"צ לצרף הגידוד אלא דאין אויר וכשחקק דאיכא אויר י' במקום אחד הוי רה"ר, אבל בסוכה צריך לצרף הגידוד וביותר מג' לא מצטרף". ועולה מדבריו שע"מ ליצור רה"י בפנים צריך שני תנאים: א) מחיצה י', ב) מקום י' לצרוף דיורים. וכאן את מחיצת הי' קבעה המחיצה החיצונית והועילה ליצור בפנים רה"י ואין המקום המוקף במחיצה י' צריך ל"ראות" את י' הטפחים, אמנם להשלמת רה"י למקום י' צריך את החקק הפנימי, ולמדנו מכאן דין חדש שרה"י כיון שמוקפת מבחוץ מחיצה י', אי"צ לראות מבפנים את כל גובה הי'. ה. ותירוץ תו"י זה תלה תוס' בגיטין [ט"ו ע"ב]. במח' רב חסדא ומרימר: "אמר רב חסדא גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין עד שיהא או כולו במחיצה או כולו בגידוד. דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה ה' מצטרפין והלכתא מצטרפין". ותוס' [ד"ה גידוד]. לאחר שדחה דברי רש"י פרש: "א"נ לענין תל ברה"ר גבוה חמישה והקיף על גביו מחיצה חמישה דלא חשיב רה"י לענין שבת". היינו רב חסדא ומרימר פליגי בשאלתנו דלרב חסדא הוי התל כרמלית ולמרימר רה"י. וניתן להסביר שפליגי האם מחיצות החיצוניות שאינן נראות לתוך הרשות מגדירות לרשות או לאו (וכן הסביר במהרש"א גיטין שם)., אמנם מהלשון: "גידוד ומחיצה" נראה שפליגי בצירוף המחיצות ולא בשאלה שלנו. וגם רב חסדא וגם מרימר יודו שמחיצות החיצונות מועילות להגדיר רשות הפנימית כרה"י אף שאין רואים מבפנים י' טפחים, אמנם להלכה לא קי"ל כרב חסדא, ותו"י יסכימו לתוס' בגיטין. ו. וכן כתב בתוס' הרא"ש בשם ריב"א: ."ותירץ דלא דמי, דגבי סוכה בעינן מחיצות סמוכות לסכך כדאמרינן התם שאם הרחיק הסיכוך מן הדפנות פסולה, אבל גבי שבת מחיצות חצוניות של הבית, הוין ליה מחיצות אע"פ שרחוקות מן הגג אין בכך כלום, כי הוא משתמר על ידם ונקרא רה"י, ע"י מחיצות החצוניות הגבוהות עשרה אבל לא ע"י המחיצות שבתוך אויר הבית כי אינן גבוהות עשרה, ואין גדודי החקק מצטרפין עמהם כיון שמופלגין מהם ג'". אמנם ברשב"א נראה שחלק, שתירץ על אותה קושיא ז"ל: ."אבל לענין שבת אין ההקפדה במחיצות ממש שיהו מכשירות את החקק, אלא שיהא החקק נשמר ע"י שלא יהו הרבים בוקעים בו. וכיון שיש בחקק רוחב דע"ד, ויש בגבהו כשיעור רה"י עם גובה המחיצות, והמחיצות שומרות אותו מבחוץ לא חיישינן, בין שיהו על שפת החקק, בין שיהו מרוחקות ממנו כמה". ונראה לרשב"א שמחיצות הפנימיות אף שאינן לבודות לחקק הן המשלימות לחקק בגובה י' ובמחיצות החיצוניות לא דרש גובה י'. והנ"מ תהיה בבית שקרויו אינו משלימו לי' ומבפנים חקק בו לעומק י'. דלרשב"א כיון שהוא שמור מבני רה"ר ובתוכו יש י' הוי רה"י. ואי"צ חקק לבוד לדפנות. אבל לרא"ש וסיעתיה אם אין במחיצות החיצוניות י' ואין החקק לבוד לדפנות, א"א לקרות לבפנים רה"י. והוי מקום פטור או כרמלית. ז. וכ"כ במאירי: ."ויש מי שכתב בענין זה דוקא בשקירויו משלימו לעשרה שנראו מחיצות אלו מיהא לטלטל בכל הגג אבל אם אין קירויו משלימו לעשרה אין חקק מועיל אא"כ שפת החקק בפחות משלשה לכותל. ולא יראה כן שהרי בזו אין הטעם אלא שעיקר הבית הוא מן החקק ושאר המקומות טפלים לו כדין חורי רה"ר" עולה מדבריו מפורש שאף שהחקק מרוחק מקירות הפנימיים בכ"ז כיון שיש בחללו י' טפחים הוי רה"י. וטעמא דאי"צ למחיצות החיצונות כדי ליצור רה"י בפנים, ובלבד שיש בה חלל י'. ולפי"ז לכו"ע מחיצות החיצונות מועילות להגדיר תוכו כרה"י. אבל מחיצות הפנימיות לא מועילות להגדיר עליונו של בית כרה"י. ואפילו בחקק לבוד לדפנות. ונראה שכאן בבית שאין קירויו משלימו לי' ניתן להסביר בפשטות שהרי א"א לומר גוד אסיק מחיצתא. שהרי הקירוי נמשך מעבר לדפנות הפנימיות ואף אם החקק עד לדופן כיון שהדופן עצמה מפרידה בין מחיצה החיצונית לחקק א"א לצרפם אף בפחות מג'. ח. ובריטב"א אף שסבר כרשב"א הוסיף תנאי: "אבל הכא לא בעי אלא שיהא עומד מוקף מחיצות ושיראה עצמו תוך מחיצות". ולכ' יש תנאי נוסף שיעמוד ויראה עצמו תוך מחיצות, ולפי"ז במקרה שהעלה תוס' בגיטין [ט"ו ע"ב]. יראה שיחלוק הריטב"א ויסבור שאין לו דין רה"י דאע"פ שמחיצה וגידוד מצטרפין, אבל להגדיר את תוכו רה"י צריך שיראה עצמו תוך מחיצות והיינו שגובהן י', וכאן אין רואה מחיצות י'. ומחיצות החיצוניות לא יועילו להגדיר תוכו כרה"י אם אין רואה מחיצות י'. ולכ' קשיא הלא גם בעמוד עשרה ורחבו דע"ד אין רואה מחיצות י'. ואומרים גוד אסיק מחיצתא. ומדוע במחיצה וגידוד לא נאמר ג"כ גוד אסיק מחיצתא. ונראה לתרץ שאף הריטב"א לא יחלוק במקרה בגיטין, ורק הכא שמחיצות החיצונות לא פועלות מידי (פרט למניעת רגל רבים),. צריך שמחיצות יראו מבפנים. ועולה מדברים אלו. שלתוס' ורא"ש וסיעתם מחיצות החיצונות הן היוצרות רה"י, ואם אין לבוד מבפנים (או חקק י'). לא תהיה רה"י מבפנים, לעומ"ז לרשב"א וריטב"א וסיעתם כל תפקיד מחיצות החיצונות הוא מניעת רגל הרבים, וליצירת רה"י אי"צ במחיצות י' שלמות אלא בהצטרפות כלשהיא אף בלא לבוד די בכך. ט. וכעין מחלוקתם הכא מצאנו בדין חולית הבור שאינה גבוהה י' מרה"ר, דלרשב"א בור שעמקו י' יוצר בתוכו רה"י וגג החוליא אף שהוא בגובה פחות מג' לרה"ר נחשב רה"י, כיון שבצד אחד הוא רה"י והרי יש לחוליא מקום שעמוק עשרה. אולם מתוס' ורש"י עולה שרק אם החוליא גבוהה מעל רה"ר י' טפחים נחשב גגה לרה"י (ורק כשהחוליא משלימה ליצירת ד' לבור אף גג החוליא רה"י עיין בכ"ז בעירובין ע"ח). והדמיון בין המחלוקות דלרשב"א בקל הוי רה"י וע"כ גג החוליא שיש לו עומק י' נחשב לרה"י, אמנם בריטב"א כתב שגג החוליא הוי כחורי רה"י דהיינו שאך מטעם שמחובר לרה"י (הבור). יחשב כרה"י. ונראה שלכך יודה אף הרשב"א דאל"ה, וכי המוקף מצד אחד במחיצה י' יחשב כרה"י כמו בחולית הבור. (עי' בריטב"א עירובין ע"ח ד"ה "שם", "לא שמיעא" ושבת צ"ט ד"ה "חולית הבור", ותוס' הרא"ש לעירובין ע"ח). י. ובעירובין [פ"ד ע"א].: "גג הסמוך לרה"ר בתוך י' טפחים הואיל והרבים מכתפין עליו אסור לטלטל עליו עד שיעשה לו סולם קבוע להתירו". והסבירו הראשונים (ר"ת ורמב"ם ורשב"א ועוד). שמדובר שגבוה י' מעל החצר ופחות מי' לרה"ר, וצריך סולם קבוע להתירו. וכתב ע"ז הרשב"א [בעבוה"ק שער ג' הוב"ד במ"מ פי"ד ה"ט].: "ומה בין זה לעמוד ברה"ר שאינו גבוה י' שהוא נדון משום כרמלית (פי' לדבריו: למה גג זה לא ידון ככרמלית) יראה לי לפי שאינו גבוה י' וגג זה גבוה מצד החצר י'. למה הדבר דומה לבור ברה"ר עמוק ז' וחוליא ג' משלימתו שהחוליא נדונית רה"י אעפ"י שאינה גבוהה מרה"ר יותר מג'". עולה מדבריו שכיון שגג זה גבוה י' מצד רה"י נידון כמוה וגריר בתרה אע"פ שמצד רה"ר אין בו שיעור י'. יא. ור"ת נתן טעם אחר להיתר ע"י סולם, והוא לטעמו אזיל שכשם שבחוליא צריך שתהא גבוהה י' בעצמה כדי להתירה ה"נ הכא לא יועיל האי טעמא דמצד אחד, הוי גובה י'. והוא אוקים דבתוכו הוי רה"י "ולהכי צריך סולם קבוע להתיר כרמלית גרוע כזה דהוי תוכו רה"י". ועולה לדבריו שמחיצות הפנימיות מועילות להתיר גג שעליהם אף שהן אינן "יוצרות" אותו. .(והגר"א בשו"ע [שס"א ס"א] סייע לרשב"א ולא הביא דעת ר"ת. אבל המג"א כתב: "ואם תוכו י' אע"פ שמצד החצר אין בו י' אי"צ סולם". והאחרונים כתבו שנפלה טעות וודאי צריך סולם, והפמ"ג הוסיף שהמג"א סובר דשני הפירושים בגג לא פליגי, ואף הרשב"א יודה לר"ת שכרמלית גרועה ובתוכה יש רה"י אפשר לתקנה בסולם. ולפי"ז מצאנו שמחיצות פנימיות יועילו להכשיר כרמלית. ולהחזירה להיות רה"י. [אבל ר"ת לא מסכים לרשב"א לענ"ד כמוש"כ]).