חבל נחלתו א טו
סימן טו- עציץ בבית כנסת
שאלה
האם מותר לשים עציצים לקישוט בבית כנסת?
תשובה
כתב רעק"א [או"ח סי' ק"נ ס"א]:
"כ' הרמב"ם ספ"ו מהל' ע"ז: 'הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה בין אילן סרק ובין אילן מאכל אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו ה"ז לוקה, מפני שהיה זה דרך עובדי כוכבים נוטעים אילנות בצד מזבח שלה כדי שיתקבצו שם העם'. וכ' הר"ד עראמה בפירוש להרמב"ם דאפי' אצל ביהכ"נ אסור מדרבנן".
ובהר צבי לגרצ"פ פרנק הביא מח' אחרונים בענין נטיעה סמוך לביה"כ, והתיר כשמוכח שהנטיעה לא ניטעה אדעתא דבי"כ אלא קיימת בלאו הכי, וכן בקיום הנטוע כבר. ובהר צבי לא חילק בין בתוך בי"כ לחוצה לו וסמוך לו. אמנם המדייק בדברי רעק"א יראה שכל דבריו בסמוך לבי"כ ('אצל'), ונראה שתוכו חמור יותר.
וראיה לחילוק בין תוך ביה"כ לחצרו שנפסק ברמ"א [או"ח סי' תצ"ד ס"ג]: "ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בביה"כ והבתים זכר לשמחת מתן תורה" ובמג"א [ס"ק ה'] הוסיף: "נוהגין להעמיד אילנות בביה"כ ובבתים ונ"ל הטעם שיזכירו שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם".., וכ"פ בשו"ע הגר"ז. אולם בחיי אדם [כלל קל"א סי"ג]כתב: "הגר"א ביטל מנהג מלהעמיד אילנות בעצרת משום שהוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם" וכ"פ משמו במשנה ברורה [ס"ק י']. ובערוה"ש [שם ס"ו] כתב: "ויש נהגו להעמיד אילנות אמנם בדורות שלפנינו ביטלו האילנות והעשבים מטעמים שידעו הגדולים שבדור" ולדעתו הגר"א ביטל אף בעשבים. וכיון שלא מצאנו כדבריו נראה שבשטיחת עשבים יש להקל, אבל בהעמדת אילנות היינו ענפים גדולים ראוי לאסור. ועציצים יש בהם צד שהם קבועים יותר מאילנות כיון שחיים מהעפר שצבור בהם, ואמנם בדר"כ הם קטנים אבל אין הכרח בכך.
וע"כ נראה שמן הראוי להחמיר בתוך ביה"כ מאשר בחצרותיו. ולא יעמידו בקביעות עציצים בתוך ביה"כ, לפחות מטעמא דהגר"א אם לא מטעמא דרעק"א. וחוצה לו לנוי וליופי נראה שאי"צ להחמיר, אם מטעם המקילים ואם מטעם שברור לכל שנעשה אך ליפוי ולהידור ולא לשום טעם אחר.