זהר חלק ג קמ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
ביה. ובג"כ "אמת" תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה "ואמת".
תנא: שערי דרישא דזעיר אפין -- כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה -- שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובג"כ כתיב "ראשה כעמר נקא".
והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובג"כ חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב "אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" -- בזעיר אפין אתמר.
אמר רבי שמעון "בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי".
תקונא תניינא. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר.
"קום רבי אבא!".
קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הה"ד "גדול אדונינו ורב כח". וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה "אל רחום וגו'". והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי "רב חסד", וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא "ואמת". דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין).
ותאנא: "נושא עון" אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא "נושא עון ועובר על פשע", ואתקיימו באתר אחרא.
ותניא: תלת מאה ושבעין וחמש חסדים 375 כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב "איה חסדיך הראשונים". וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי "חסד עולם".
ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין "רב חסד", ובזעיר אפין "חסד" סתם. ובג"כ כתיב הכא "ורב חסד" וכתיב (שם) "נוצר חסד לאלפים" סתם.
ואוקימנא, האי "רב חסד" - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא -- לא אקרי ההוא ארחא "עובר על פשע", דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. וע"ד כתיב "שפתותיו שושנים" -- סומקין כורדא, "נוטפות מור עובר" -- סומקא תקיף.
והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.
תקונא רביעאה - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב "הוד והדר לבשת" -- תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.