זהר חלק ג קמא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ג · קמא א · >>

הוסף תרגום


דף קמא א

מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)

זוהר חלק ג דף קמא/א האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין. האי הוא נושא עון מהאי גיסא ועובר על פשע מהאי גיסא ובג"כ לחייו כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא תפארת הוא עובר על פשע שנאמר ותפארתו עבור על פשע. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כד"א ותפארת בחורם כחם. ותמן אקרי תפארת. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר"ש יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. תקונא חמישאה פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן סומקן כהאי ורדא סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי). מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא בהאי כתיב יאר יי' פניו אליך ויחנך. דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב ישא יי' פניו אליך כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון חסדי קדמאי. ובגין אינון. נהרין כל אינון חסדי עולם. תקונא שתיתאה נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא תנא תקונא דא הוא דאקרי) פאת הזקן ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי) ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר. ובגין כך לא תשחית את פאת זקנך כתיב. תקונא שביעאה דלא תליין שערא על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. קום רבי יהודה. קם רבי יהודה פתח ואמר בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון פה. הה"ד וברוח פיו כל צבאם. ומההוא רוחא דנפיק מפומא. מתלבשן כל אינון דלבר. תליין מהאי פומא ומהאי פומא (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא. וכלהו פה יי' אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר"ש בריך אנת לעתיקא קדישא:

תקונא תמינאה דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא אין למעלה לא ערף ולא עפוי ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי. משום לאחזאה גבורתא. דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה הה"ד אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים ואלף המגן רזא הוא. בצניעותא דספרא כל שלטי הגבורים דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. תקונא תשיעאה דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין. וכללא דכלהו באינון דתליין. וכלא אתמשך (חסר כאן). ועל דא כתיב תפארת בחורים כחם. (ונראה על הים כבחור טוב) הה"ד כתיב בחור כארזים כגיבר עביד גבוראן ודא הוא תפארת חילא וגבורתא ורחמי:

תנא אר"ש כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו) אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין. עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד כלא הוה. כלא הוי כלא יהא. לא ישתני. ולא משתני. ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא