זהר חלק ג קלט ב

מפרשים על הזהר:

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"

דף קלט ב

קם ר' אלעזר פתח ואמר: "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'" עד "מבטוח בנדיבים" (תהלים קי"ח, ה'-ט') -- תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין.

ת"ח כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר "כל גוים סבבוני בשם יי' כי אמילם". אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד"כל גוים סבבוני". ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' -- אשצינון מן עלמא, הה"ד "בשם יי' כי אמילם".

ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא -- שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון -- תלתא הוו, דהא "נדיבים" בכלל אדם הוו.

תנא: שיתא שמהן דכתיב:

"מן המצר קראתי יה" - חד.
"ענני במרחב יה" - תרין.
"יי' לי לא אירא" - תלת.
"יי' לי בעוזרי" - ארבע.
"טוב לחסות ביי'" - חמשה.
"טוב לחסות ביי'" - שיתא.

אדם תלת, דכתיב:

"יי' לי לא אירא מה יעשה לי אדם" - חד.
"טוב לחסות ביי' מבטוח באדם" - תרי.
"טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים" - תלת.

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר "אדם" הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) "אדם" אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב "וייצר יי' אלקים את האדם" -- בשם מלא דהוא "יי' אלקים" כמה דאתחזי ליה. ובג"כ הכא לא אדכר "אדם" אלא בשמא קדישא.

ותנא: כתיב "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה". תרי זמני "י"ה י"ה" לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר "יי' לי לא אירא. יי' לי בעוזרי". בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר "אדם".

ומה דאמר "מה יעשה לי אדם" -- הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון "אדם" - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה).

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא -- לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה -- כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה.

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא
(ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא)

ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין -

"מן המצר קראתי יה" - חד
"ענני במרחב יה" - תרי.
"ה' לי לא אירא" - תלת.
"מה יעשה לי אדם" - ארבע.
"ה' לי בעוזרי" - חמש.
"ואני אראה בשונאי" - שיתא.
"טוב לחסות בה'" - שבעה.
"מבטוח באדם" - תמנייא.
"טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים" - תשעה

"(ס"א טוב לחסות בה' מבטוח באדם" - ז'.
"טוב לחסות בה'" - ח'.
"מבטוח בנדיבים" - ט'.

"מן המצר קראתי י"ה" -- מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר.

(ר' יהודה אמר) "מן המצר קראתי יה" -- מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובג"כ אמר "י"ה י"ה" תרי זמני.

ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר "יי' לי לא אירא" דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא.

ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה -- ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה.

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן.