זהר חלק ב רלה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
תא חזי, בכל עבידן דמשכנא, בכלהו הוה גוונא דתכלא, בגין דתכלא איהו גוונא לאתעטרא ברזא דכל גוונין, מה כתיב, "ויעשו את ציץ נזר הקדש וגו', ויתנו עליו פתיל תכלת וגו'", והא אוקמוה ברזא דכתיב (שמות כח, לו) "ועשית ציץ זהב טהור, ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'", (שמות לט, ל) "ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש לה'":
תוספתא - פקודי
תוספתא:
ברזין עלאין, טסקורי קמיטין שכיחין, אלין סלקין ונחתין, ואלין קיימין בקיומייהו. גלגלין דסחראן, הוו קיימן מההוא זמנא דעפרא אתכניש, אינון גלגלין סחרין עלמא בסחרנותא, סחרנותא דסחרין, מדברין טופסרא דקולטא בגווייהו.
חד גלגלא אית בגווייהו, האי גלגלא סחרא ולא סחרא, קיימא בתריסר אלפי עלמין, בינייהו שכיח, סליק ונטיל בגווייהו. תחות ההוא גלגלא, קיימא חד עמודא דנעיץ עד תהומא רבא, ביה מתגלגלאן אבנין גו תהומי, אינון סלקין ונחתין. ההוא עמודא קאים עלייהו, נטיל ולא נטיל, נעיץ מעילא לתתא, סחראן מאתן ועשרין גלגלין אחרנין סחרניה דההוא עמודא. ההוא גלגלא אחרא דעליה, דקאים בתריסר אלפי עלמין, איהו סחרא גו משכנא, סחרא ולא סחרא, ההוא משכנא קאים על תריסר אלפי עלמין. ביה קיימא ההוא כרוזא דקרי, אסתמרו מגלגלא דסחרא, מאן דאיהו מארי דעיינין בסכלתנו, ינדע ויסתכל בחכמתא דמאריה, וינדע דאינון מלין עלאין, דמפתחן דמאריה קיימן תמן, די אינון טמיראן גו משכנא קדישא, זכאין אינון בהאי עלמא, וזכאין אינון בעלמא דאתי, עלייהו כתיב (תהלים פד, ו) "אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם", (תהלים סה, ה) "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך" (ע"כ):
זוהר - פקודי
ברזא דמשכנא קיימין רזין עלאין, ברזא דשמא קדישא (עלאה), אדנ"י האי איהו רזא דמשכנא, גוונא דרזא עלאה, רזא דארונא, כמה דכתיב (יהושע ג יא) "הנה ארון הברית אדון כל הארץ". "אדון כל הארץ" - דא הוא רזא קדישא דשמא דאל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ודא הוא כגוונא דרזא דשמא קדישא עלאה יהו"ה. ואתוון אלין כגוונא דאלין:
- א' איהו רזא דיו"ד, כגוונא דא, אא והא אוקמוה.
- ד' איהו רזא ה', ודא כגוונא דדא, וכלא כגוונא ורזא חדא.
- נ' איהו רזא דאת ו', ואף על גב דדא דכר ודא נוקבא, אבל דא אתכליל בדא, והא אוקמוה נו"ן ו' איהו באמצעיתא, בגין דאיהו כללא חדא.
- ה' איהו רזא דאת י' (נ"א י' איהו רזא דאת ה'), בגין דהכא ה' (נ"א דה') דא איהי חכמה זעירא, דאקרי חכמת שלמה.
ואתכלילו אתוון אלין באלין, וכלא איהו רזא חדא, כלילן אלין באלין, וכלא חד, וכלא איהו רזא חדא באתוון קדישין. ועל דא משכנא דלתתא בארעא, קיימא ברזא דמשכנא עלאה, וההוא משכנא עלאה קיימא ברזא דמשכנא אחרא עלאה על כלא, וכלא איהו כליל דא בדא למהוי חד, ועל דא כתיב "והיה המשכן אחד".
כתיב (במדבר כד כ) "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד", תא חזי, ביומא דאתקם משכנא, דאקים ליה משה, כמה דאתמר דכתיב "ויקם משה את המשכן", דלא הוה יכיל למיקם עד דאוקים ליה איהו למטרוניתא, דלית רשו לבר נש אחרא למיקם לה אלא בעלה, אוף הכי, כל אינון אומנין כלהו אתו לאקמא משכנא, ולא יכיל למיקם על ידייהו, עד דאתא משה ואוקים ליה בגין דאיהו מארי דביתא. כיון דאקים משה ית משכנא לתתא, אתקם משכנא אחרא לעילא, כמה דאוקמוה דכתיב "הוקם", ולא פריש על ידא דמאן, (אלא) דלא אתקם אלא מרזא דעלמא עלאה, דאיהו סתים וגניז, על ידא דרזא דמשה, בגין לאתתקנא בהדיה.
מה כתיב לעילא, "ויבאו כל החכמים העושים את כל מלאכת הקדש וגו'",