זהר חלק א רמז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רמז ב
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
כללא דאורייתא אחסין שמים, כמה דאת אמר את השמים, כללא דכ"ב אתוון, ומהכא נפקי לתורה שבעל פה דאקרי ארץ, כדקאמרינן ואת הארץ, כללא דכ"ב אתוון, ושמים כליל כלא כחדא, וכדין מתעטרא סיהרא בכלא ויתבא באשלמותא, וברכאן נגדין כדין מתמן. ועל דא ואת שד"י ויברכך, בגין דיהא ליה קיום תדיר ויתיר, דהא בכל אתר דאית ביה וא"ו תוספת אית ליה וקיומא, עד כאן כלל, ולבתר עביד פרט דכתיב ברכות שמים וגו':
"ברכות אביך גברו על ברכות הורי" -- ברכות אביך גברו ודאי, דהא יעקב אחסין שבחא דכלא יתיר מאבהן, דהא הוא שלים הוה בכלא. וכלא יהב ליה ליוסף, מאי טעמא, בגין דהכי אתחזי, דהא צדיק כלא נטיל ואחסין כלא כחדא, וכל ברכאן ביה שריין, הוא אריק ברכאן מרישא לעילא, וכל שייפי גופא כלהו אתתקנן לארקא ביה ברכאן, וכדין אתעביד נהר דנפיק מעדן, מאי מעדן, אלא בכל שעתא דכל שייפין יתבין בקשורא חדא, ואינון בעדונא דתיאובתא מרישא לעילא ולתתא, וכלהו מעדונא ותיאבותא דלהון מריקין ביה, ואתעביד נהר דנגיד ונפיק מעדן ודאי. תו מעדן, מחכמה עלאה נגיד כלא לאתמשכא, ועביד נהרא, ואתמשכא עד דמטי להאי דרגא, וכדין כלא בברכאן וכלא חד.
"עד תאות גבעות עולם" -- תיאובתא דאינון גבעות עולם, ומאי נינהו, תרי נוקבי חד לעילא וחד לתתא, דכל חד אקרי עולם, ותיאובתא דכל שייפי גופא באינון תרין אמהן, תיאובתא לינקא מאימא עלאה, תיאובתא לאתקשרא באימא תתאה, ותיאובתא דכלא חד, בגין כך כלהו כדקא חזי, תהיינה לראש יוסף וגו', לאתברכא ההוא דרגא דצדיק, ולנטלא כלא כדקא חזי, זכאין אינון דאקרון צדיקים, דהא צדיק לא אקרי אלא מאן דנטיר האי דרגא דהאי את קיימא קדישא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.
נפקו מן מערתא, אמר רבי שמעון כל חד וחד לימא מלה, וניהך בארחא. פתח רבי אלעזר קרא אבתריה, "בנימין זאב יטרף וגו'" -- "בנימין זאב יטרף", זאב אמאי? אלא בגין דהכי אתרשים בכורסייא, דהא כל חיוון רברבין זעירין רשימין תמן, כמה דכתיב (תהלים קד כה) חיות קטנות עם גדולות, וכרסייא דעבד שלמה הכי אתרשים כגוונא דלעילא. תו זאב יטרף, דהא מזבח בחולקיה הוה, ומזבח איהו זאב, דאי תימא בנימין איהו זאב, לאו הכי, אלא מזבח דהוה בחולקיה הוא זאב, דהוה אכיל בשרא כל יומא, ובנימין הוה זן ליה, בגין דהא בחולקיה הוה, כביכול איהו מפרנס וזן להאי זאב. תו זאב יטרף, זאב יזון, ומאן איהו, אלין מארי דבבו דאינון קיימי לעילא לקטרגא, וכלהו מתהנו ומתתקנן מקרבנא, ומתערי אתערותא לעילא.
"בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" -- מאי "בבקר יאכל עד"? אלא בצפרא דאברהם אתער בעלמא ושעתא דרעוא אשתכח, קרבנא עביד אתערותא ונייחא, וסלקא עד ע"ד, ההוא אתר דכתיב (דברים ל ב) ושבת עד ה' אלהי"ך. תו בבקר, מאי בבקר, דא אברהם כדקאמרן, דכתיב (בראשית כב ג) וישכם אברהם בבקר, בזמנא דרעוא אשתכח, בההיא שעתא לא הוה אכיל קרבנא אחרא ומאן הוה אכיל ההוא אתר דאקרי ע"ד, ואיהו כרסייא עלאה דאיהו עדי עד, כדכתיב עד עד וגו', וזמן אכילה בצפרא דע"ד הוא, והאי עד (הכי נמי) לעילא (הכי אתקרי), דכתיב (ישעיה כו ד) בטחו ביהו"ה עדי עד, ובבקר היינו קרבן ליהו"ה ודאי, יאכל עד, ולא אחרא.
תננא סליק, ואתערותא דרחימו קשיר, ואתער לעילא, וקיימא דא לקבל דא