זהר חלק א רמח א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
ונורא (נ"א ושרגא) דליק ואנהיר, בהאי אתערותא דלתתא, וכהנא אתער, וליואי משבחן ואחזיין חידו, וכדין חמרא אתנסך, לאתקשרא במיא, וחמרא נהיר ואחזי חידו, בגיני כך חמרא טב לתתא, לאחזאה חידו לחמרא אחרא דלעילא, וכלא אתער לאתקשרא שמאלא בימינא. ולחם דאיהו סלת, מלכותא דאתער אתערותא, נקטין לה שמאלא וימינא, ומקשרי לה בגופא, וכדין נגיד משחא עלאה, ולקטא ליה על ידא דצדיק, ועל דא בעי למעבד אתערותא דסלת במשחא, ואתקשר כלא כחדא, וכדין עדונא ונייחא דיחודא חד, ולקטין עדונא ונייחא דיחודא כל אינון כתרין, ואתקשר דא בדא, ואתנהיר סיהרא, ואתקשרא בשמשא, ויתיב כלא בעדונא, וכדין קרבן ליהו"ה ולא לאחרא. ועל דא "בבקר יאכל עד" ולא לאחרא, (עד) יאכל עד ויתעדן ויתקשר בקשוריה בקדמיתא, אימתי בבקר, דבעי לאתברכא שמא קדישא בקדמיתא, ולבתר יתברכון אחרנין, ועל דא אסיר ליה לבר נש לברכא לחבריה בצפרא, עד דיברך לקב"ה, דאיהו בעי לאתברכא ברישא, והיינו בבקר יאכל עד, ולבתר יתברכון אחרנין.
"ולערב יחלק שלל", דהא קרבנא דהוה ברמשא כלא אתקרב לקב"ה, ואתערותא סלקא תמן, ובגין דהא הוא אתברך, הוה מקשר קשרין לכל שאר חילין עלאין, ופליג לון ברכאן לכל חד וחד כדקא חזי ויאות ליה, ומתבסמן עלמין, ואתברכאן עלאין ותתאין. והיינו רזא דכתיב (שיר ה א) אכלתי יערי עם דבשי וגו' בקדמיתא, לבתר פליג לכלהו, ואמר אכלו רעים שתו ושכרו דודים, אריק ברכאן לכלהו, ופליג לון לכל חד וחד כדקא חזי ליה, ועל דא ולערב יחלק שלל, דהא שמא קדישא יתברך בקדמיתא, והשתא פליג ברכאן לכלהו עלמין. דלא תימא דקרבנא מתקריב לון, ולא לשום חילא אחרא, אלא כלא מתקרב לקב"ה, והוא אריק ברכאן ופליג ברכאן לכלהו עלמין, ובגין כך קרבן ליהו"ה ולא לאחרא, אמר רבי שמעון ברי שפיר קא אמרת. תו אתערותא אחרא דקרבנא, כלא בגין לאמשכא ברכאן, ולאתערא ברכאן דיתברכון כלהו עלמין, בקדמיתא קרבן ליהו"ה ולא לאחרא, השתא תקריבו את קרבנכם, דיתקשרון כלהו עלמין כחדא, ויתחברן ויתברכון עלאי ותתאי.
פתח רבי אבא ואמר קרא אבתריה, "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו'". "כל אלה שבטי ישראל", "אלה שבטי ישראל" מבעי ליה? מאי "כל אלה"? אלא לאחברא (ס"א למחתם) לון באתר דכל ברכאן מריקין תמן, שנים עשר, שנים עשר ודאי, קשרין דתקוני מטרוניתא, ואיהי אתחברת בהדייהו, הדא הוא דכתיב שנים עשר, וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם, דהא באתר דא דבור שריא. תו אשר דבר, הכא קשרא חד לאתחברא מתתא לעילא ומעילא לתתא, מתתא באלין תריסר שבטין, וזאת אתחברת בהדייהו, אשר דבר, הא חבורא דכר ונוקבא, קשורא לתרין סטרין מלתתא ומלעילא, לסוף קשר לון באתר דלעילא דכר ונוקבא כחדא, הדא הוא דכתיב איש אשר כברכתו וגו', מאי כברכתו, אלא כברכתו בת זוגו, איש אשר כברכתו, תרווייהו כחדא.
פתח ואמר, (תהלים קלד ג) "יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלם וגו'" -- "יברכך יהו"ה מציון" דמניה נפקין ברכאן לאשקאה לגנתא, והוא כליל כל ברכאן ויהיב לה, ולבתר "וראה בטוב ירושלם" לאחזאה דכל ברכאן אתיין מדכר ונוקבא, כגוונא דא (במדבר ז כד) "יברכך יהו"ה וישמרך"-- "יברכך יהו"ה" מדכורא, "וישמרך" מנוקבא. "יברכך יהו"ה" מזכור, "וישמרך" משמור. וכלא חד מלה, בגין דמתרווייהו נפקין ברכאן לעלמין, ועל דא,