זהר חלק א רמה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
גופא, לאחזאה בהו עבידתא לכל עלמא, כגופא דאיהו מאנא לנשמתא למעבד ביה עבידתא, ואלין כגוונא דאינון קשירין טמירין דלעילא.
- נשמתא אחרא, היא נשמתהון דצדיקיא לתתא, נשמתהון דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עלאין, מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא, ובגין כך נשמתין דצדיקייא עלאין על כל אינון חילין ומשריין דלעילא.
ואי תימא הא עלאין אינון מתרין סטרין, אמאי נחתין להאי עלמא, ואמאי אסתלקו מניה? למלכא דאתיילד ליה בר, שדר ליה לחד כפר למרבי ליה ולגדלא ליה, עד דיתרבי (ליה) ויולפון ליה ארחי דהיכלא דמלכא, שמע מלכא דהא בריה רב ואתרבי, מה עבד, ברחימו דבריה משדר לה למטרוניתא אמיה בגיניה, ואעיל ליה להיכליה וחדי עמיה כל יומא. כך קב"ה אוליד בר במטרוניתא, ומאי איהו נשמתא עלאה קדישא, שדר ליה לכפר להאי עלמא, דיתרבי ביה ויולפון ליה אורחי דהיכלא דמלכא, כיון דידע מלכא דהא בריה אתרבי בהאי כפר, ועידן הוא למייתי ליה להיכליה, מה עבד, ברחימו דבריה משדר למטרוניתא בגיניה, ואעיל ליה להיכליה, נשמתא לא סלקא מהאי עלמא עד דאתת מטרוניתא בגינה, ואעילת לה בהיכלא דמלכא, ויתיבת תמן לעלמין.
ועם כל דא אורחא דעלמא דאינון בני כפר בכאן על פרישו דבריה דמלכא מנייהו, חד פקח הוה תמן, אמר לון על מה אתון בכאן, וכי לאו בריה דמלכא איהו, ולא אתחזי למידר יתיר בינייכו אלא בהיכלא דאבוי, כך משה דהוה פקח, חמא בני כפר דהוו בכאן, על דא אמר (דברים יד א) בנים אתם ליהו"ה אלהיכ"ם לא תתגודדו. תא חזי, אילו הוו ידעין כלהו צדיקייא האי, הוו חדאן ההוא יומא דמטי לון לאסתלקא מהאי עלמא, וכי לאו יקרא עלאה הוא דמטרוניתא אתת בגינייהו, ולאובלא לון להיכלא למלכא, למחדי בהו מלכא כל יומא, דהא קב"ה לא אשתעשע אלא בנשמתהון דצדיקיא.
תא חזי, אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קב"ה נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה, בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא, ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא, ואתער רחימותא, אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא, וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא. כהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין תתאין לקבל מיין עלאין, לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקיא, זכאין אינון צדיקיא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, דעלייהו קיימין עלאין ותתאין, ועל דא (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם כתיב סתם.
ורזא דכלא, צדיק איהו יסודא דלעילא, ואיהו יסודא לתתא, וכנסת ישראל אתכלילת מצדיק מלעילא ומתתא, צדיק מהאי סטרא וצדיק מהאי סטרא ירתין לה, הדא הוא דכתיב (תהלים לז כט) צדיקים ירשו ארץ, ירשו ארץ ודאי. תא חזי, צדיק אחסין לה להאי ארץ ואריק עלה ברכאן בכל יומא, ויהיב לה תפנוקין ועדונין בנגידו עלאה דנגיד עלה, והא אוקימנא מלה, ורזא דכתיב (בראשית מט כ) מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. ועם כל דא מלה אחרא, כמה דכתיב (שיר ו ט) ראוה בנות ויאשרוה, ועל דא אמרה לאה, (בראשית ל יג) באשרי כי אשרוני בנות וכלא שפיר. ותא חזי, מעלמא דאתי אתמשיך ונגיד להאי צדיק, למיהב תפנוקין ועדונין להאי ארץ, דאיהו לחם עוני, ואתעביד להם פנג, הדא הוא דכתיב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך ודאי, והא אוקימנא: