זהר חלק א רמו א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
תא חזי "מאשר שמנה לחמו"-- דא הוא אתר דכלא מאשרין ליה, ומאי איהו, עלמא דאתי, דעלאי ותתאי מאשרין ליה ומכספין ליה. שמנה לחמו, מאן, עד כאן לא פריש מאן הוא אתר, אלא אית לחם ואית לחם, כמה דאית אילנא ואית אילנא, אית אילנא דחיי, ואית אילנא דתלייא ביה מותא, אית לחם דאיקרי לחם עוני, ואית לחם דאקרי לחם פנג, ומאן איהו (לחם) דא ו', ודא הוא לחמ"ו לח"ם ו', ועל דא כתיב (שמות טז ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, מן השמים ודאי. ועל דא מאשר שמנה לחמו, לחם ו', דהא מניה אתזן האי אילנא, והוא מעטרא ליה, כדכתיב (שיר ג יא) בעטרה שעטרה לו אמו, וכד איהו נקיט, ודאי הוא יתן מעדני מלך, ומאן מלך דא כנסת ישראל, דהא מניה אתזנת, והוא יהיב לה על ידא דצדיק, דרגא קדישא את קיימא, ומהכא לשאר דרגין דלתתא, וכלהו כגוונא דלעילא.
בספרא דרב המנונא סבא אמר הכי: "מאשר שמנה לחמו"-- דא לחם שבת, דאיהו פנג על חד תרין, כדכתיב (שמות טז כב) לקטו לחם משנה, מאי לחם משנה, אלא תרי לחם, לחם מן השמים, ולחם מן הארץ, דא הוא לחם פנג, ודא הוא לחם דמסכנא, ובשבת אתכליל לחם תתאה בלחם עלאה, ואתברך האי בגיני האי, ואיהו לחם משנה. ותו הוה אמר, לחם משנה דשבת, נקיט משבת עלאה, דאיהו נגיד ואנהיר לכלא, ואתחבר לחם בלחם, ואיהו משנה. ובכל אתר רזא דלחם נוקבא היא, בגין כך שמנה כתיב, ולא שמן, וכתיב (בראשית לט ו) כי אם הלחם אשר הוא אוכל, דא אנתתיה. ואי תימא (ש"א ט ז) כי הלחם אזל מכלינו, ולא כתיב אזלת, שאר מזונא לחם קרינן ליה, ואשתמודען מלין מאן הוא שאר מזונא, ומאן הוא לחם ממש, לחם דלעילא בכל אתר דכר, לחם תתאה בכל אתר נוקבא, ואנן אשכחינן דזמנין כתיב דכר, ולזמנין נוקבא, וכלא חד מלה האי כהאי, ושפיר כלא.
תא חזי, אשר רשים לעילא, ורשים לתתא בתקוני כלה, וכלהו תריסר שבטין ימא קאים עלייהו ואתתקן בהו, הדא הוא דכתיב (מ"א ז כה) והים עליהם מלמעלה, ורזא דמלה אתתקן לעילא ואתתקן לתתא בארעא, אתתקן לעילא בתקונין ידיען כגוונא דעלמא עלאה, ואתתקן לתתא בהני תריסר שבטין כגוונא דלעילא, ועל דא שכינתא לעילא ושכינתא לתתא, בגינייהו (ס"א בגווייהו) דישראל ובתריסר שבטין (נ"א ובתרין שבטין), (נ"א ובתרין סטרין) אתכלילת ואתתקנת. אשר בתקונהא קיימא כשאר שבטין, ואי לאו דגלי משה לא אתיידע, דכתיב (דברים לג כד) וטובל בשמן רגלו, לאחזאה אן הוא קשרא דיליה, באתריה דאיהו נגיד ההוא משח רבות מלעילא, בגיני כך כתיב ברוך מבנים אשר וגו':
נפתלי
רבי שמעון פתח ואמר, "נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" -- הא אתמר דעלמא עלאה עלמא דדכורא איהו, כיון דסלקא מלה מכנסת ישראל ולעילא כלא הוא דכר. מנלן מעולה, אמאי אתקרי עולה, בגין דסלקא לעילא מן נוקבא, ובגיני כך (ויקרא א ג) "עולה זכר תמים יקריבנו וגו'". אמאי "תמים"? וכי פיסקי פיסקי בעינן ליה דאמר "תמים"? מהו "תמים"? אלא כדכתיב (בראשית יז א) "התהלך לפני והיה תמים" - אימתי תמים? בשעתא (ס"א באתר) דאתגזר, דהא דכורא לא הוי ולא אשתמודע אלא בההוא אתר דאקרי תמים, ומאן איהו, דא את קיימא, דביה אשתמודע דכורא מן נוקבא, כדכתיב (שם ו ט) איש צדיק תמים היה, בגיני כך זכר תמים, דאשתמודע ביה האי שייפא ולא יסרסון ליה.
ואי תימא הא כתיב (ויקרא ד לב) "נקבה תמימה"!? הכי הוא ודאי, כמה דאקרי צדיק תמים, כך אקרי צדק תמימה, בגין דכלא נטלא מיניה, בגיני כך עולה, דסלקא מן נוקבא לדכורא, ומהאי אתר ולעילא כלא הוא דכורא, ומן נוקבא