זהר חלק א רט ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)
יכיל לשלטאה בך מותא לעלמא, ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני (נשא), א"ל כי עזבו בריתך בני ישראל וגו', אמר ליה חייך, דבכל אתר דבני (נשא) יקיימו קיים קדישא, אנת תהא זמין תמן, (ד"א והא אתמר בגין כך מתקנין כרסייא לאליהו דאיהו זמין תמן).
תא חזי מה גרם ההיא מלה דאליהו, דכתיב (שם יח) והשארתי בישראל שבעה אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו, אמר ליה קב"ה, מכאן ולהלאה דלא יכיל עלמא למסבלך עם בני (נשא), (שם טז) ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך, יהא נביאה אחרא לגבי בני (נשא), ואת תסתלק לאתרך. ותא חזי כל ההוא בר נש דמקני ליה לקב"ה, לא יכיל מלאכא דמותא לשלטאה ביה כשאר בני נשא, ויתקיים ביה שלם, והא אוקמוה כמה דאתמר בפנחס, (במדבר כה יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום:
ויפל על צוארי בנימן אחיו
"ויפול על צוארי בנימן אחיו ויבך, ובנימן בכה על צואריו" -- רבי יצחק אמר, הא אוקמוה דבכה על מקדש ראשון ועל מקדש שני. פתח ואמר (שיר ד ד) "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים" -- "כמגדל דוד", מאן מגדל דוד? דא מגדל דוד ודאי דבנה ליה דוד, וסליק ליה גו ירושלם. אלא כמגדל דוד דא ירושלם דלעילא, דכתיב ביה (משלי יח י) מגדל עז שם יהו"ה בו ירוץ צדיק ונשגב, מאן נשגב, אלא ההוא מגדל נשגב, בגין דביה ירוץ צדיק. "צוארך"-- דא בית מקדשא דלתתא, דאיהו קאים בתקונא דשפירו כקדלא לגופא, מה צואר איהו שפירו דכל גופא, הכי נמי בי מקדשא איהו שפירו דכל עלמא; "בנוי לתלפיות"-- תלא דכל בני עלמא הוו מסתכלן ביה. והכי אוקמוה תלפיות, תל דכל פיות דעלמא משבחן ומצלאן לגביה. "אלף המגן תלוי עליו"-- אלין אלף תקונין דמתקנין ביה כדקא יאות, "כל שלטי הגבורים"-- דכלהו קא אתיין מסטרא דדינא קשיא.
מה צואר כל תקונין דאתתא ביה תלין, כך במקדשא כל תקונין דעלמא ביה תליין ושריין. והא אוקמוה, דכתיב (איכה ה ה) על צוארינו נרדפנו, על בי מקדשא דאיהו צואר ושפירו דכל עלמא נרדפנו, יגענו למבני ליה תרין זמנין, ולא הונח לנו, דהא לא שבקוה לן ואתחרב ולא אתבני לבתר.
מה צואר כיון דאשתצי כל גופא אשתצי עמיה, הכי נמי בי מקדשא כיון דאיהו אשתצי ואתחשך, כל עלמא הכי נמי אתחשך, ולא נהיר שמשא ולא שמיא וארעא וככביא.
בגין כך בכה יוסף על דא, ולבתר דבכה על דא, בכה על שבטין דאתגלו, כד אתחריב בי מקדשא כלהו שבטין אתגלו מיד, ואתבדרו ביני עממיא, הה"ד וינשק לכל אחיו ויבך עליהם, עליהם ודאי, על כלם בכה, על בי מקדשא דאתחריב תרין זמנין, ועל אחוי עשרת השבטים דאתגלו בגלותא ואתבדרון ביני עממיא, ואחרי כן דברו אחיו אתו, ולא כתיב ויבכו, דהא איהו בכה דנצנצה ביה רוחא קדישא, ואינון לא בכו דלא שרא עלייהו רוח קודשא:
והקול נשמע בית פרעה
"והקל נשמע בית פרעה". רבי (אלעזר) אבא פתח ואמר, (תהלים פד ג) "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהו"ה, לבי ובשרי ירננו אל אל חי" -- תא חזי כל בר נש דצלי צלותיה (וקם) קמי מאריה, אצטריך ליה לאקדמא ליה ברכאן בכל יומא ויומא, ולצלי צלותיה קמי מאריה בזמנא דאצטריך, בצפרא לאחדא בימינא דקב"ה, במנחה לאחדא בשמאלא, וצלותא ובעותא אצטריך ליה לבר נש בכל יומא ויומא, בגין לאתאחדא ביה. ואוקימנא מאן דצלי צלותיה (וקם) קמי מאריה, אצטריך ליה דלא למשמע קליה בצלותיה, ומאן דאשמע קליה בצלותיה, צלותיה לא אשתמע, מאי טעמא, בגין