זהר חלק א קמב א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
דיומא, ובגין כך מה כתיב, (בראשית כד א) ואברהם זקן בא בימים, באינון נהורין דנהרין, ואיהו סיב (ד"א ל"ג ונהיר), כדין אזיל ונהיר, כמה דאת אמר (משלי ד יח) הולך ואור עד נכון היום, ובגין כך ויקרא אלהי"ם לאור יום. "ולחשך קרא לילה" -- דא יצחק דאיהי חשך, ואיהו אזיל לקבלא ליליא בגויה, ובגין כך איהו כד סיב מה כתיב, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, הכי הוא ודאי דבעא לאתחשכא ולאתדבקא (בחשך) בדרגיה כדקא יאות.
אתא רבי אלעזר בריה ונשיק ידוי, א"ל שפיר, אברהם נהיר מסטרא דדרגא דיליה, יצחק אתחשך מסטרא דדרגא דיליה, יעקב אמאי, דכתיב (בראשית מח י) ועיני ישראל כבדו מזקן, א"ל הכי הוא ודאי, כבדו כתיב ולא כהו, מזקן כתיב, ולא מזקנו, אלא מזקן, מזקן דיצחק, מההוא סטרא כבדו, לא יוכל לראות, לאסתכלא כדקא חזי, אבל לא כהו, אבל יצחק כהו ודאי מכל וכל, ואתעביד חשך, דהא כדין אתאחיד ביה לילה, ואתקיים ולחשך קרא לילה:
"ויקרא את עשו בנו הגדול" -- דאתכלל מסטריה דדינא קשיא.
"ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי" -- רבי אלעזר פתח ואמר, (תהלים פד ו) אשרי אדם עוז לו בך וגו', זכאה בר נש דאתתקף ביה בקב"ה, וישוי תוקפיה ביה, יכול כחנניה מישאל ועזריה דאתתקפו ואמרו (דניאל ג יז) הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין, יכול לשזבותנא מגו אתון נורא יקידתא, ומן ידך מלכא ישזיב, תא חזי דאי לא ישזיב ולא אתקיים עלייהו קב"ה, אשתכח שמיה דקב"ה דלא יתקדש בעינייהו דכלא כמה דאמרו, אלא כיון דידעו דלא אמרו כדקא יאות, אהדרו ואמרו, והן לא, ידיע להוי לך מלכא וגו', בין ישזיב בין לא ישזיב ידיע להוי לך מלכא וגו'.
ותנינן דמלה אודע להו יחזקאל, ושמעו וקבילו מניה, דקב"ה לא אתקיים עלייהו, בגין דיקבלון אגרא, וכדין אהדרו ואמרו, והן לא, ידיע להוי לך מלכא וגו'. אלא לא יתתקף בר נש דיימא קב"ה ישזבינני, או איהו עביד לי כך וכך, אבל ישוי תוקפיה ביה בקב"ה דיסייע ליה כד איהו אשתדל באינון פקודין דאורייתא, ולמיהך בארח קשוט, דכיון דאתי בר נש לאתדכאה מסייעין ליה ודאי, ובדא יתתקף ביה בקב"ה דאיהו יסייע ליה, ויתתקף ביה, דלא ישוי תוקפיה באחרא, ובגין כך עוז לו בך. "מסלות בלבבם" - דיעביד לביה כדקא יאות בלא הרהורא אחרא, אלא כהאי מסילה דאיהי מתיישבא לאעברא בכל אתר דאצטריך, הכי נמי.
דבר אחר, אשרי אדם עוז לו בך, עוז כמה דאת אמר (תהלים כט יא) יהו"ה עוז לעמו יתן, בגין דאצטריך ליה לבר נש דיתעסק באורייתא לשמיה דקב"ה, דכל מאן דאתעסק באורייתא ולא אשתדל לשמה, טב ליה דלא אתברי, מסלות בלבבם, מאי מסלות בלבבם, כמה דאת אמר (שם סח ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו, דא ההיא אורייתא דאיהו אשתדל בה, לארמא ליה לקב"ה ולמעבד ליה חטיבא בעלמא.
תא חזי יעקב כל עובדוי הוו לשמא דקב"ה, ובגין כך קב"ה הוה עמיה תדיר דלא אעדי מניה שכינתא, דהא בשעתא דקרא ליה יצחק לעשו בריה, יעקב לא הוה תמן, ושכינתא אודעת לה לרבקה, ורבקה אודעת ליה ליעקב.
רבי יוסי אמר, תא חזי אי ח"ו בההוא זמנא יתברך עשו, לא ישלוט יעקב לעלמין, אלא מעם קב"ה הוה, וכלא באתריה אתא כדקא חזי, תא חזי ורבקה אוהבת את יעקב כתיב, והא אתמר, ובגין כך שדרת בגיניה דיעקב, הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר, ועתה בני שמע בקולי וגו'. בההוא זמנא ערב פסח הוה, ובעי יצר הרע לאתבערא, ולשלטאה סיהרא רזא