לדלג לתוכן

זהר חלק א קמב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



דמהימנותא, ועל דא עבדת תרי תבשילין. רבי יהודה אמר, רמז הכא דזמינין בנוי דיעקב לקרבא שני שעירים, חד ליהו"ה וחד לעזאזל ביומא דכפורי, ובגין כך קריבת שני גדיי עזים, חד בגין דרגא דלעילא, וחד בגין לכפייא דרגיה דעשו דלא ישלוט עליה דיעקב, ועל דא שני גדיי עזים, ומתרוייהו טעים יצחק ואכיל.

"ויבא לו יין וישת" -- ויבא לו יין רמז רמיז מאתר רחיק קריב ליה, מההוא אתר דעשו, רבי אלעזר אמר, רמז מההוא יין דכל חידו אשתכח ביה, בגין לחדתא ליה ליצחק, דבעי חדוה, כדקא בעיין חדוה לחדתא סטרא (דליואי) דיליה, ועל דא ויבא לו יין וישת:


"ותקח רבקה את בגדי עשו וגו'" -- אלין אינון לבושין דרווח עשו מנמרוד, ואלין לבושי יקר דהוו מן אדם הראשון, ואתו לידא דנמרוד, ובהו הוה צד צידה נמרוד, דכתיב (בראשית י ט) הוא היה גבור ציד לפני יהו"ה וגו', ועשו נפק לחקלא, ואגח ביה קרבא בנמרוד וקטל ליה, ונסב אלין לבושין מניה, הדא הוא דכתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ואוקמוה כתיב הכא והוא עיף, וכתיב התם (ירמיה ד לא) כי עיפה נפשי להורגים, ועשו הוה סליק לון לאינון לבושין לגבה דרבקה, ובהו הוה נפיק וצד צידה, וההוא יומא לא נטל לון, ונפק לחקלא ואתעכב תמן. וכד הוה לביש לון עשו לא הוו סלקין ריחין כלל, כיון דלביש לון יעקב כדין תבת אבדה לאתרה וסליקו ריחין, בגין דשופריה דיעקב שופריה דאדם הוה, ובגין כך אהדרו בההיא שעתא לאתרייהו וסליקו ריחין.


אמר רבי יוסי שופריה דיעקב (הוה) דאיהו שופריה דאדם איך אפשר, והא תנינן, תפוח עקבו דאדם הראשון מכהה גלגל חמה, ואי תימא דכך הוה יעקב, א"ל רבי אלעזר, ודאי הכי הוה בקדמיתא, עד לא חב אדם הראשון לא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בשופריה, כיון דחטא אשתני שופריה ונתמאך רומיה ואתעביד בר מאה אמין. ותא חזי שופריה דאדם הראשון רזא איהו, דמהימנותא עלאה תלייא בההוא שופרא, ובגין כך (תהלים צ יז) ויהי נעם יהו"ה אלהינ"ו עלינו, וכתיב (שם כז ד) לחזות בנועם יהו"ה, ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה איהו:


"וירח את ריח בגדיו ויברכהו" -- תא חזי וירח את ריח הבגדים לא כתיב, אלא ריח בגדיו, כמה דאת אמר (שם קד ב) עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה.

דבר אחר (נ"א דא הוא) וירח את ריח בגדיו ויברכהו, דכיון דאלביש לון יעקב סליקו ריחין בההיא שעתא, ועד דלא ארח (נ"א דארח) ריחין דלבושיה לא ברכיה, דהא כדין ידע דאתחזי הוא לאתברכא, דאי לא אתחזי לא סליקו כל הני ריחין קדישין בהדיה, הדא הוא דכתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו.


"ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהו"ה" - ויאמר מלה סתים הוא, אית דאמרי שכינתא הות, ואית דאמרי יצחק הוה, כריח שדה אשר ברכו יהו"ה, מאן שדה, דא שדה דתפוחים, שדה דאבהן עלאין (חמידו) סמיכו ליה ומתקנין ליה:


"ויתן לך האלהי"ם מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש" -- אמר רבי אבא, האי קרא אוקמוה אבל (פתח רבי אבא ואמר) תא חזי (תהלים קכ א) שיר המעלות אל יהו"ה בצרתה לי קראתי ויענני, כמה שירין ותושבחן אמר דוד מלכא קמי קב"ה, וכלא בגין לאתקנא דרגיה ולמעבד ליה שמא, כמה דאת אמר (ש"ב ח יג) ויעש דוד שם, ושירתא דא אמר (ס"א ל"ג ליה) כד חמא עובדא דא ליעקב (ס"א דיעקב).

רבי אלעזר אמר, יעקב אמר שירתא דא, (דהא) בשעתא דאמר ליה אבוי גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא, כדין (ד"א בגין) דהוה