זהר חלק א קמא ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קמא ב
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
"וכמוצא מים" -- דא ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן ולא פסקין מימוי לעלמין, תא חזי בירא דמיין נבעין, האי איהו רזא עלאה בגו רזא דמהימנותא, בירא דאית ביה מוצא מים, ואיהו בירא דאתמליא מההוא מוצא מים, ואינון תרין דרגין דאינון חד, דכר ונוקבא כחדא כדקא יאות.
ותא חזי, ההוא מוצא מים וההוא בירא אינון חד, ואקרי כלא באר, דהא ההוא מקורא דעייל ולא פסיק לעלמין ובירא אתמלי, ומאן דאסתכל בבירא דא, אסתכל ברזא עלאה דמהימנותא, ודא הוא סימנא דאבהן דאשתדלו לחפור בירא דמיא גו רזא עלאה, ולית לאפרשא בין מקורא ובירא וכלא חד.
"ויקרא שמה רחובות" -- רמיז דזמינין בנוי למפלח ולאתקנא האי בירא כדקא חזי, ברזא דקרבנין ועלוון, כגוונא דא (בראשית ב טו) ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, אלין קרבנין ועלוון, ובגין דא יתפשטון מבועוי לכל סטרין, מה דאת אמר (משלי ה טז) יפוצו מעינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ובגין כך ויקרא שמה רחובות.
רבי שמעון פתח ואמר, (שם א כ) חכמות בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה, האי קרא איהו רזא עלאה, מאי חכמות, אלין חכמה עלאה וחכמתא זעירא, דאתכלילת בה בעלאה, ושריא בה, בחוץ תרונה, תא חזי חכמה עלאה איהי סתימא דכל סתימין, ולא אתיידע ולאו איהי באתגליא, מה דאת אמר (איוב כח יג) לא ידע אנוש ערכה וגו', כד אתפשטת לאתנהרא, אתנהרא ברזא דעלמא דאתי, ועלמא דאתי אתברי מניה, כדתנן עלמא דאתי אתברי ביו"ד, ואתכסיא האי חכמה תמן, ואינון חד, בזמנא דאתעתד (נ"א דאתעטר נ"א דאתעבד) כלא ברזא דעלמא דאתי כדקאמרן, כדין הוא חדוה לאתנהרא, וכלא בחשאי, דלא אשתמע לבר לעלמין.
תו בעיא לאתפשטא, ונפיק מהאי אתר אשא ומיא ורוחא כמה דאתמר, ואתעביד חד קלא דנפקא לבר ואשתמע כמה דאתמר, כדין מתמן ולהלן איהו חוץ, דהא לגו בחשאי איהו דלא אשתמע לעלמין, השתא דאשתמע רזא אקרי חוץ, מכאן בעי בר נש לאתקנא בעבידתיה, ולשאלא.
"ברחובות" - מאן רחובות? דא ההוא רקיעא דביה כל ככביא דנהרין, ואיהו מבועא דמימוי לא פסקין, מה דאת אמר (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ואיהו רחובות, ותמן תתן קולה, עלאה ותתאה, וכלא חד. ובגין דא אמר שלמה, (משלי כד כז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך וגו', הכן בחוץ כמה דאתמר, דכתיב בחוץ תרונה, דהא מכאן קיימא עבידא לאתתקנא, ומלה לשאלא, דכתיב (דברים ד לב) כי שאל נא לימים ראשונים וגו', ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ועתדה בשדה לך, דא שדה אשר ברכו יהו"ה, ובתר דינדע בר נש רזא דחכמתא, ויתקין גרמיה בה, מה כתיב אחר ובנית ביתך, דא נשמתא דבר נש בגופיה, דיתתקן ויתעביד גבר שלים.
ועל דא כד חפר יצחק ועבד בירא בשלם, לההוא שלם (נ"א למהוי שלים) קרי ליה רחובות, וכלא כדקא יאות, זכאין אינון צדיקיא דעובדיהון לגבי קב"ה לקיימא עלמא, דכתיב (משלי ב כא) כי ישרים ישכנו ארץ, ישכינו ארץ והא אוקמוה:
ויהי כי זקן יצחק
"ויהי כי זקן יצחק" -- אמר רבי שמעון, כתיב (בראשית א ה) ויקרא אלהי"ם לאור יום, ולחשך קרא לילה, האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל תא חזי, כל עובדוי דקב"ה כלהו אינון מלין דקשוט, וכלא ברזא עלאה, וכל מלוי דאורייתא כלהו מלי מהימנותא, ורזין עלאין כדקא יאות.
ותא חזי לא זכה יצחק כאברהם דלא סמו עינוי ולא כהו, אבל רזא עלאה איהו הכא רזא דמהימנותא כמה דאתמר, דכתיב "ויקרא אלהי"ם לאור יום" -- דא אברהם, דאיהו נהורא דיממא, ונהורא דיליה אזיל ונהיר ואתתקף בתקונא