זהר חלק א פד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
ועד בית אל לאתקנא אתריה, ולחברא לון ביחודא שלים דהא מנגב ועד בית אל אשתכח רזא דחכמתא כדקא יאות.
"אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה" -- אהלה בה"א מאן אהלה דא בית אל, אבן שלמה כדאמרן, תו רשים ואמר אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, דכתיב ליהו"ה הנראה אליו, וכדין ויקרא שם אברם בשם יהו"ה, כדין אתדבק במהימנותא שלימתא.
תא חזי בקדמיתא סליק מתתא לעילא דכתיב וירא יהו"ה אל אברם, וכתיב ליהו"ה הנראה אליו, ודא הוא דרגא קדמאה כדאמרן, אבן שלמה (מסע נבנה וכתיב למסעו), ולבתר הלוך ונסוע הנגבה, דרגא בתר דרגא, עד דאתעטר בדרום חולקיה ועדביה, לבתר סתים מלה כד סליק, ואמר ליהו"ה סתם, דא עלמא עלאה ומתמן נטיל בדרגין, ונחית מעילא לתתא, ואתדבק כלא באתריה כדקא יאות.
והכא כד תסתכל בדרגין, תשכח רזא דחכמתא עלאה, מה כתיב וילך למסעיו מנגב, מסטרא דימינא, שירותא דעלמא עלאה סתימא עמיקא לעילא עד אין סוף, ונחית דרגא בתר דרגא, (עד) מנגב ועד בית אל, מעילא לתתא, וכתיב ויקרא שם אברם בשם יהו"ה, אדבק יחודא באתריה כדקא יאות, דכתיב אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, מאי אשר עשה שם, דסליק לה מתתא לעילא, והשתא נחית בדרגין מעילא לתתא, בגין דהיא לא תעדי מאינון דרגין עלאין, ואינון לא יעדון מנה, ויתיחד כלא ביחודא חדא כדקא יאות, כדין אתעטר אברהם והוה חולק עדביה דקב"ה ודאי.
זכאין אינון צדיקייא דמתעטרי ביה בקב"ה, והוא מתעטר בהון, זכאין אינון בעלמא דין וזכאין אינון בעלמא דאתי, עלייהו כתיב (ישעיה ס כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ, וכתיב (משלי ד יח) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, אזלו כד מטו בחד בי חקל יתבו.
פתח רבי שמעון ואמר, (תהלים פו טז) פנה אלי וחנני וגו', האי קרא אית לאסתכלא ביה, והא אוקימנא ליה בכמה אתר, אבל בהאי קרא מלין סתימין אית ביה, פנה אלי, וכי דוד אמר פנה אלי וחנני, אלא בגין דרגא דיליה דאיהו אתעטר ביה קאמר, תנה עזך לעבדך, תנה עזך דא עז עלאה, כדכתיב (ש"א ב י) ויתן עז למלכו, מאן מלכו דא מלך סתם, מלכא משיחא, אוף הכא לעבדך דא מלכא משיחא, כדאמרן מלך סתם, והושיעה לבן אמתך, וכי לא הוה בריה דישי איהו, עד דאיהו אמר בשמא דאמיה ולא בשמא דאבוי, אלא הא אוקימנא דכד ייתי בר נש לקבל מלה עלאה לאדכרא, בעי למהך במלה דאיהו ודאי, ועל דא אדכר לאמיה ולא לאבוי, ותו הא תנינן (ד"א, ל"ג דהא) דדא מלך כדקאמרן:
אמר רבי שמעון, תא חזי מה כתיב ויהי ריב בין רעי מקנה אברם, רב כתיב חסר יו"ד, דבעא לוט למהדר לפולחנא נוכראה דפלחי יתבי ארעא, וסופיה דקרא אוכח דכתיב והכנעני והפריזי אז יושב בארץ, ומנלן דלוט אהדר לסרחניה לפולחנא נוכראה, דכתיב ויסע לוט מקדם, מאי מקדם, מקדמונו של עולם, כתיב הכא ויסע לוט מקדם, וכתיב ויהי בנסעם מקדם, מה להלן נטילו מקדמונו של עולם, אוף הכא כן.
כיון דידע אברהם דלוט להכי נטי לביה, מיד ויאמר אברם אל לוט וגו' הפרד נא מעלי, לית אנת כדאי לאתחברא בהדאי, כדין אתפרש אברהם מניה, ולא בעא למיהך ולאתחברא עמיה, דכל מאן דיתחבר לחייבא, סופיה למיהך אבתריה, ולאתענש