זהר חלק א פג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · פג ב · >>

הוסף תרגום


דף פג ב

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

בלילה, דא נפש דאיהי שלטא בלילה, אף רוחי בקרבי אשחרך, דא רוח דאיהו שלטא ביממא, ואי תימא דתרין דרגין אינון בפרודא, לאו הכי, דהא דרגא חד אינון ואינון תרין בחבורא חד, וחד עלאה דשלטא עלייהו, ואתדבק בהו ואינון ביה, (ואקרון) ואתקריאת נשמה וכלהו דרגין סלקאן ברזא דחכמתא דכד מסתכלן אלין דרגין, יסתכל בר נש בחכמה עלאה, והאי נשמה עייל בהו ומתדבקן בה, וכד האי שלטא, כדין ההוא בר נש אקרי קדוש שלים מכלא רעותא חדא לגבי קב"ה.

נפש איהי אתערותא תתאה, ודא סמיכא בגופא וזנת ליה, וגופא אחיד בה והיא אתאחדת בגופא, לבתר אתתקנת, ואתעבידת כרסייא לאשראה עלה רוח באתערותא דהאי נפש דאתאחידת בגופא, כמה דכתיב (ישעיה לב טו) עד יערה עלינו רוח ממרום, לבתר דמתתקני תרווייהו, זמינין לקבלא נשמה, דהא רוח אתעביד כרסייא לגבי נשמה לאשראה עליה, והאי נשמה איהי סתימא עלאה על כלא טמירא דכל טמירין אשתכח דאית (לה) כרסייא לכרסייא, וכרסייא לגבי עלאה עלייהו, וכד תסתכל בדרגין תשכח רזא דחכמתא בהאי מלה, וכלא הוא חכמתא לאתדבקא בהאי גוונא מלין סתימין.

תא חזי נפש איהי אתערותא תתאה דאתדבקא ביה בגופא, כגוונא דנהורא דבוצינא, דנהורא תתאה דאיהי אוכמא, אתדבקת בפתילה ולא אתפרש מנה, ולא אתתקנת אלא בה, וכד אתתקנת בפתילה, אתעבידת כרסייא לנהורא עלאה חוורא דשרייא על ההוא נהורא אוכמא, לבתר כד מתתקנן תרווייהו, אתעבידת ההוא נהורא חוורא כרסייא לנהורא סתימאה דלא אתחזי, ולא אתיידע מה דשרא על ההוא נהורא חוורא, וכדין נהורא שלים. וכך הוא בר נש דאיהו שלים בכלא, וכדין אקרי קדוש, כמה דאת אמר (תהלים טז ג) לקדושים אשר בארץ המה וגו', כגוונא דא ברזא עלאה.

תא חזי, בשעתא דעאל אברהם לארעא, אתחזי ליה קב"ה כמה דאתמר, דכתיב ליהו"ה הנראה אליו, וקביל תמן נפש, ובנה מזבח לההוא דרגא, לבתר הלוך ונסוע הנגבה, דקביל רוח, לבתר (עד) דסליק לאתדבקא גו נשמה, כדין ויבן שם מזבח ליהו"ה סתם, דא היא נשמה דאיהי סתימא דכל סתימין. לבתר ידע דבעי לאצטרפא ולאתעטרא בדרגין, מיד וירד אברם מצרימה, ואשתזיב מתמן, ולא אתפתא גו אינון טהירין, ואתצריף ותב לאתריה, כיון דנחת ואתצריף, מיד ויעל אברם ממצרים, סליק ודאי ותב לאתריה, ואתדבק במהימנותא עלאה, דכתיב הנגבה, מכאן ולהלאה ידע אברהם חכמתא עלאה ואתדבק בקב"ה ואתעביד ימינא דעלמא, כדין ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, כבד מאד בסטרא דמזרח במקנה בסטרא דמערב, בכסף מסטרא דדרום, בזהב מסטרא דצפון, אתו רבי אלעזר ורבי אבא וכלהו חבריא ונשקו ידוי, בכה רבי אבא ואמר, ווי ווי כד תסתלק מן עלמא, מאן ינהיר נהורא דאורייתא, זכאה חולקהון דחברייא דשמעין מלין דאורייתא אלין מפומך:


אמר רבי שמעון תא חזי מה כתיב "וילך למסעיו"-- למפקד אתריה ודרגוי, למסעיו, למסעו כתיב, מאן מסעו, דא דרגא קדמאה דאתחזי ליה בקדמיתא, כתיב הכא מסעו, וכתיב התם (מ"א ו ז) אבן שלמה מסע נבנה, והא אוקימנא אבן שלמה ודאי, מסע כמה דאתמר, וילך למסעיו, כל אינון דרגין דרגא בתר דרגא כמה דאתמר, מנגב