זהר חלק א עט א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
תא חזי, בההוא יומא דאשלימו יומוי דבר נש לאפקא מעלמא, ההוא יומא דגופא אתבר, ונפשא בעיא לאתפרשא מניה, כדין אתייהיב רשו לבר נש למחמי, מה דלא הוה ליה רשו למחמי בזמנא דגופא שלטא וקאים על בורייה, וכדין קיימי עליה תלת שליחן וחשבי יומוי וחובוי, וכל מה דעבד בהאי עלמא, והוא אודי על כלא בפומיה, ולבתר הוא חתים עליה בידיה, הה"ד ביד כל אדם יחתום, ובידיה כלהו חתימין למידן ליה (בההוא ד"א, בהאי) עלמא, על קדמאי ועל בתראי על חדתי ועל עתיקי, לא אתנשי חד מנייהו, הה"ד לדעת כל אנשי מעשהו, וכל אינון עובדין דעבד בהאי עלמא בגופא ורוחא, הכי נמי יהיב חושבנא בגופא ורוחא, עד לא יפוק מעלמא.
תא חזי, כמה דחייבי אקשי קדל בהאי עלמא, הכי נמי אפילו בשעתא דבעי לנפקא מהאי עלמא אקשי קדל, בגין כך זכאה הוא בר נש דיליף בהאי עלמא ארחוי דקב"ה בגין למיהך בהו, וחייבא אע"ג דאסתכל בהני (נ"א דאשתדל בהדי) צדיקייא, אקשי קדל ולא בעי למילף, ובגין כך אית ליה לצדיקא למתקף ביה, ואע"ג דחייבא אקשי קדל הוא לא ישבוק ליה, ואית ליה לאתקפא בידיה ולא ישבוק ליה, דאי ישבוק ליה יהך ויחריב עלמא, תא חזי מן אלישע דדחה לגחזי, וכן אברהם כל זמנא דהוה לוט בהדיה לא אתחבר בהדי רשיעיא, כיון דאתפרש מניה מה כתיב, ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן, וכתיב ויאהל עד סדום, מה כתיב בתריה, ואנשי סדום רעים וחטאים ליהו"ה מאד.
א"ר אבא, האי דאמרת וילך אברם ולא כתיב ויצא אברם שפיר הוא, אבל סופא דקרא מה כתיב בצאתו מחרן, א"ר אלעזר מחרן כתיב, וההיא יציאה מארץ מולדתו הות בקדמיתא.
ויקח אברם את שרי אשתו
"ויקח אברם את שרי אשתו" -- מהו ויקח, אלא אמשיך לה במלי מעלייתא, בגין דלית ליה רשו לבר נש לאפקא אתתיה למיהך בארעא אחרא, בלא רעותא דילה, וכן הוא אומר (במדבר כ כה) קח את אהרן, (שם ג מה) קח את הלוים, ובגין כך ויקח אברם, משיך לה במלין, ואודע לה ארחיהון דאינון בני דרא כמה בישין, ובגין כך ויקח אברם את שרי אשתו.
"ואת לוט בן אחיו" -- מה חמא אברהם לדבקא עמיה לוט, אלא בגין דצפה ברוח הקדש דזמין למיפק מניה דוד.
"ואת הנפש אשר עשו בחרן"-- אלין גרים וגיורות דאתקינו נפשייהו, אברהם מגייר גוברין ושרה מגיירת נשין, ומעלה עליהון כאלו עבדו להון, א"ר אבא, אי הכי כמה בני נשא הוו, אי תימא דכלהו אזלו עמיה, א"ר אלעזר, אין, (ובגין כלהו, ד"א, ובגין כך כלהו) בני נשא דהוו אזלין עמיה
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
לשלטאה כמה דהוי, דכתיב ויקח אברם את שרי אשתו וגו', (אברהם דא י', את שרי דא ה', י' דא נשמתא לנשמתא והוא זכר, ה' דא נשמתא נוקבא), דא גופא, דאיהו לגבי נשמתא כנוקבא לגבי דכורא, ואת לוט בן אחיו דא (יצר הרע) נחש, דלא אעדי כל כך מן גופא, בגין דדבקותא דגופא לא אעדיו כל כך (זמנא ההוא) מניה, אבל אתערותא דנשמתא אלקי ליה תדיר, ואתרי ביה ואוכח ליה וכפיף ליה על כרחיה, ולא יכיל לשלטאה.
ואת כל רכושם אשר רכשו, אלין עובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא באתערותא דנשמתא, ואת הנפש אשר עשו בחרן, ההוא נפש דהות בקדמיתא בדבקותא בחברותא דההיא ערלה בהדי גופא, ואתקין לה לבתר, דהא לבתר תליסר שנין ולעילא, דנשמתא אתערת לאתקנא לגופא, תרווייהו מתקנין לההוא נפש, דמשתתפא בתוקפא דנחש ותאובתיה בישא, הה"ד ואת הנפש אשר עשו בחרן, ועם כל דא נשמתא אתקיפת ביה בההוא נחש, לתברא ליה בתוקפא בשעבודא דתשובה, (נ"א בשעבודא דאורייתא, ואמשיך ליה לגבי בתי כנסיות ובתי מדרשות, בגין דלא יתגבר על רוחא כדבקדמיתא), הה"ד ויעבור. ( עד כאן סתרי תורה )