לדלג לתוכן

זהר חדש קלד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


באברהם מה כתיב בה כד אתיא בגלגולא (בראשית, יט) וישכם אברהם בבקר אל המקום, בגין לאקדמא לה. יצחק מה כתיב בה בגלגולא (שם כד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. נפק לגבה לחקלא בגין דאתמר בה (ירמיה, ט) מי יתנני במדבר מלון אורחים. חד אקדים לפשפשא לה בצפרא. ותנינא לפשפשא בה ברמשא. יעקב מה כתיב בה (בראשית, כב) ויפגע במקום. פגע בה. זכאה איהו מאן דפגע בה, כגון יעקב דעלה אתמר (שם) וילן שם. וההיא לינה איהו לויה. מיד דאיערע בה (שם לב) ויפגעו בו מלאכי אלהים. ועכ"ד דפגע בה, הוה נטיר לה ולא אתאחר יעמד עד דאחד בעלה. ודא איהו (שם כה) וילן שם כי בא השמש. דבגינה (שם לב) ויזרח לו השמש דאיהו משה דאתא בה בגלגולא רוחה דמשה. ובגין דא יעקב ומשה הוו קימי בדרגא חדא בעמודא דאמצעיתא. אבל דא בגופא ודא נשמתא לה ובגין דא לית שעתא קימא לכל בר נש דאיהי שכינתא בלא בעלה. ובגין דא כד דחיקת שעתא לרבי פדת ואמר אי בעית דאחרבה לעלמא, ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני ואולי דנפלת. מאי ואולי אלא ואולי אי בעי קדשא בריך הוא דנפלת בשעתא דמזוני. דהא אתתה עביד, ואולי אי בעי בעלה דהוי קימא מה דאיהי עבידת בלא רשותא דבעלה. וכגונא דא לית שעתא קימא דאיהי שכינתא חההוא בר נש, אלא אם ייתי בגלגולא בההוא בר נש בעלה דההיא שעתא. ורזא דמלה בזאת יבא אהרן אל הקדש. ובלא בעלה אתמר (ויקרא, טז) ואל יבא בכל עת אל הקדש, (שם) והזר הקרב יומת. ולית מיתה אלא עניותא. והאי זר לא בזר אחרא דמום זר, אלא זר מבעלה. זכאה מאן דאערא בשעתא דאתברי מששת ימי בראשית. דכל נשמתא אית לה עת וזמן בגלגולא. כמא דאמר קהלת (קהלת, ג) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. ודא שכינתא תתאה דאיהי זמן ועדן לכל ספירה וספירה ולכל גלגולא וגלגולא. ואיהי עדן ועדנין ופלג עדן דכל עדנין שפי מאי ופלג עדן, אלא כגון פלג המנחה בשמאלא אתפלגת לדינא, ובימינא לרחמי, בעמודא דאמצעיתא אשתלימת. וכד אתפלגת בימינא ושמאלא אתמר בה לאסתר (אסתר, ה) מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. ואיהי כח יהו'ה פלגו דילה יד ימין, ופלגו דילה יד שמאל. ולקבל תרויהו אדכיר קהלת כ"ח זמנין עת הדא הוא דכתיב (קהלת, ג) עת ללדת וגו').

חָזָא דְּלָא אַצְלַח, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאַרְכִּיב לֵהּ בְּגוּפָא אָחֳרָא, כְּמָאן דְּאַרְכִּיב אִילָן מִמִּין תַּפּוּחִים בְּמִין חֲבוּשִׁים, וְתַמָּן אִשְׁתַּנֵּי אִילָנָא וְאִיבָא דִּילֵהּ. וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי הַשֵּׁם. חָזָא דְּלָא אַצְלַח אַעְקָר לֵהּ מִתַּמָּן, וְשָׁנֵי לֵהּ בְּכָל עוֹבָדוֹי מִכָּל מַה דַּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא וּמִכָּל צִיּוּרִין דִּילֵהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה (איוב, יד) מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתִּשְׁלָחֵהוּ. הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. קַרְקַע דְּנָטַע לֵהּ תַּמָּן וְאַצְלַח וְאִתְפְּשַׁט אַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי עַד אֶלֶף דּוֹר, דָּא שְׁכִינְתָּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר, ח) הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה. וְאִלֵּין אֶלֶף עָלְמִין דְּכִסּוּפִין דְּאַרְכִּיב לֵהּ לָאָדָם עַל כֻּלְּהוּ וְרָזָא דְּמִלָּה (דברים, ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים. לְמָאן, לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. כֵּיוָן דְּאַצְלַח בְּכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכֻלְּהוּ אִתְדָּכֵי וְאַצְלַח, אִתְּמַר בֵּהּ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים. אֲבָל לְחַיָּבָא דְּלָא אַצְלָחִין בְּכָל אִתְּמַר מַה כְּתִיב בְּהוֹן, יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, לֹא אִית לוֹן חוּלָקָא בְּאֶלֶף עָלְמִין אִלֵּין. וְרָזָא דְּמִלָּה (קהלת, ח) וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ. מַאי וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, דְּהָא אִם אִנּוּן רְשָׁעִים לָא הֲוָה לוֹן מֵאֲתַר דִּקְדֻשָּׁה. אֶלָּא וַדַּאי בְּכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים בְּגִין רִשְׁעוּתָא דִּילְהוֹן לֵית לוֹן חוּלָקָא בקדוש'. אַדְּהָכִי הָא סָבָא דְּסָבִין קָא אִזְדְּמַן לֵהּ, א"ל לָאו כָּל רַשִּׁיעַיָּא שָׁוִין, דְּאִית רָשָׁע גָּמוּר, וְאִית רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר אִית לֵהּ חוּלָקָא בְּקִדּוּשָׁא, וְאִית לֵהּ חוּלָקָא בִּמְסָאֲבוּ, דְּאִתְעָרְבוּ בֵּהּ תַּרְוַיְהוּ. וּלְהַאי אִתְּמַר רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וּבָאוֹ וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ. וְלֹא אָמַר רָאִיתִי רְשָׁעִים גְּמוּרִים. דְּרָשָׁע גָּמוּר לֵית לֵהּ חוּלָקָא בַּקְּדֻשָּׁה וַדַּאי. אֲבָל רָשָׁע דְּלָאו אִיהוּ גָּמוּר, אִית לֵהּ חוּלָקָא בַּקְּדֻשָּׁה. וּבְגִין לְאִתְרְכָאָה מִמְּסָאֲבוּ נָחְתִין לֵהּ בְּגִלְגּוּלָא. וּלְהַאי לֵית שַׁעֲתָא וְעֵת וּזְמַן יְדִיעַ אֶלָּא יֵיתֵי כַּמָּה זִמְנִין בְּגִלְגּוּלָא עַד דְּיִתְדַּכֵּי מֵהַהוּא זוֹהֲמָא. לְאוּמָנָא דַּהֲוָה לֵהּ מָאנָא דְּכַסְפָּא מְעֹרָב בְּמִינָא אָחֳרָא. בָּעָא לְבָרְרָא וּלְלַבְּנָא לֵהּ. מֶה עָבֵד הֲוָה יוּצַק לֵהּ בְּמָנָא כַּמָּה זִמְנִין, וְאַרְמֵי לֵהּ בְּנוּרָא עַד דְּאִתְבָּרֵר וְאִתְלְבַּן. וְרָזָא דְּמִלָּה (איוב, כב) אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם. מַאי נָהָר דָּא נָהָר דִּינוּר דְּתַמָּן יוּצַק נִשְׁמְתָא עַד דְּאִתְלַבְּנָא. וּמַאי אֲשֶׁר קֻמְּטוּ בְּלֹא עֵת. אִלֵּין תתקע"ד דָּרִין דְּאִתְקָמִיטוּ בְּלֹא עֵת וְאִסְתַּלָּקוּ בְּלֹא עֵת קֳדָם זִמְנַיְהוּ, וְזָרִיק לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִלְגּוּלָא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא וְחָזַר לוֹן לִיסוֹד. וְדָא אִיהוּ נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם. דְּאִנּוּן ד' יְסוֹדִין דְּאַרְבַּע פַּרְצוּפִין, דְּאִנּוּן פַּרְצוּף אָדָם, וּפַרְצוּף אַרְיֵה, וּפַרְצוּף שׁוֹר וּפַרְצוּף נֶשֶׁר, דִּמְמָנָן עַל מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא וְעַפְרָא. אַרְיֵה מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ מַיָּא, שׁוֹר מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ אֶשָּׁא. נֶשֶׁר מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ רוּחָא. אָדָם מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ עַפְרָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב. ג' חֵיוָן עָלַיְהוּ אִתְּמַר הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָדָם, צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן לְנַשְּׁקָא לֵהּ פָּרַח לְעֵלָּא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן