לדלג לתוכן

זהר חדש לו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יִצְחָק, מַהוּ מִגְדָּל. אֶלָּא מַה מִּגְדַּל דָּוִד, מִגְדָּל חָזָק, אַף הַמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, צְרִיכִין חִיזּוּק, וּבִנְיַן חָזָק. ר' תַּנְחוּם אָמַר, מִגְדַּל דָּוִד, מַה דָּוִד הָיָה מִתְגַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי דוֹרוֹ, כָּךְ הַמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, צְרִיכִין לְהִתְגַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יִתְבַּטְלוּ מִמֶּנָּהּ.

מַה דָּוִד הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לַיְלָה וְיוֹמָם, כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה לַיְלָה וְיוֹמָם, וּבְעוֹד שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהּ, וְיִתְגַּדְּלוּ בָּהּ, כְּמִגְדַּל דָּוִד הַצַּוָּאר בָּנוּי בִּנְיָן חָזָק וְגָדוֹל.

וְאִם לָאו, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, אֵלּוּ אֶלֶף שָׁנִים שֶׁיִּהְיוּ בַּגָּלוּת, וְהַדָּבָר תָּלוּי אִם יִגָּאֲלוּ בוֹ וְאִם לָאו. זָכוּ בַּתּוֹרָה, יִגָּאֲלוּ בְּאֶלֶף שָׁנִים. לֹא זָכוּ, כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם, וּלְאַחַר כֵּן יִגָּאֲלוּ.

מִכָאן אָמַר רַבִּי בָּא, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, זֶהוּ בֵּית עוֹלָמִים, הַנִּצַּב בְּבִנְיָנוֹ, בִּשְׁבִיל אוֹתָן הָעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בָּאָרֶץ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּמַעֲלָה גְדוֹלָה, עַל כָּל הָעוֹלָם. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, אֵלּוּ כֹּהֲנֵי מִשְׁמוֹרֶת.

ר' אֱלִיעֶזְר אוֹמֵר, עַל שֶׁהוּא מְכֻוָּון כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה. וְאוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, הֵם שׁוֹמְרִים יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָה. מַשְׁמַע, עוֹלִים וְיוֹרְדִים.

מַה מַּעֲלָה יוֹתֵר יֵשׁ בּוֹ. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, זֶהוּ דִּכְתִיב וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים, קכז) אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. וְהַיְינוּ דִכְתִיב, וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, לִהְיוֹת שׁוֹמֵר עַל אוֹתָן הַשּׁוֹמְרִים.

מַהוּ עָלָיו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לִשְׁמִירָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיה, לט) וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו. כָּךְ (מלכים א, ט) וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. וּלֶעָתִיד לָבֹא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲזוֹר לִירוּשָׁלַיִם, וְלִהְיוֹת חוֹמָה לְשׁוֹמְרָהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (זכריה, ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.

(בראשית, כח) הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מְלַמֵּד שֶׁקִּפֵּל לוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יְהודָה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַמָּשׁ הָיָה, וְעָלָיו נִתְבַּשֵּׂר, וְעָלָיו הָיָה שׁוֹכֵב. מַשְׁמַע דִּכְתִיב (שם) וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִן הַג' אָבוֹת לֹא נִתְבַּשֵּׂר אֶחָד מֵהֶם עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי מִן הָאָבוֹת. וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַשְׁלשָׁה: יִשַּׁי, דָּוִד, שְׁלמֹה. שְׁלֹמֹה שֶׁהוּא הַג' בְּנָאוֹ.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַג' נִתְבַּשֵּׂר עַל שְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא הַג', שֶׁיִּבְנֵהוּ. זֶה אוֹהֵב נָשִׁים, וְזֶה אוֹהֵב נָשִׁים. זֶה עוֹמֵד בְּתוּמוֹ, וְזֶה לֹא עוֹמֵד בְּתוּמוֹ, דִּכְתִיב (מלכים א, יא) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטוּ אֶת לְבָבוֹ.

ר' יוֹסֵי פָּתַח, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. (תהלים, מח) יְפֵה נוֹף, זֶהוּ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעֶצֶם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים, ד) נוֹפֶת תִּטוֹפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּל יוֹפִי שֶׁבָּהּ נוֹף וְתַחְפַּנְחֵס הָיוּ. נוֹף הָיָה הַמְשׁוּבָּח מִכֻּלָּם, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְחָמֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁל יוֹפִי. וְצִיּוֹן גָּדְלָה בְּיוֹפִי וְהָדָר עַל נוֹף. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיּוֹן, מַה הַצִּיּוּן עוֹמֵד לְנֵס לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ כו'.

וְהָיְתָה גְדוֹלָה בְּיוֹפִי מִנּוֹף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, מח) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיָה שָׂמֵחַ. דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה עָצֵב, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁשָּׁכַב יַעֲקֹב עָלֶיהָ, נִתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, וְנִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קוֹדֶם לָכֵן. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַד שֶׁעָמַד יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא נִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה.

כֵיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב כָּךְ, יָדַע שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לוֹ, וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְנִתְיָירֵא שֶׁמָּא דָּבָר אַחֵר הָיָה, וַיִּשְׁכַּב כְּבַתְּחִלָּה. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יַעֲקֹב, לֹא כָּךְ הוּא, אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. וְעוֹד הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְלֹא אֶתְגַּלֶּה לְאוּמָּה אַחֶרֶת, בְּגִילּוּי הַשְּׁכִינָה עַל הָאָרֶץ.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַהוּ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ וּנְבוּאָה עִמָּךְ, כָּךְ זַרְעֲךָ הַנְּבוּאָה תִּהְיֶה מְצוּיָה עִמָּהֶם, וְלֹא עִם אוּמָּה אַחֶרֶת.

ר' יַעֲקֹב פָּתַח, (ישעיה, כו) יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק. תַּנְיָא, אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב, וַוי שֶׁהָרָשָׁע יוּחַן בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶה זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. וּמִפְּנֵי מָה יֵשׁ לָהֶם חֵן וְרַחֲמִים. מִפְּנֵי שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא לָמַד צֶדֶק. בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא אֶרֶץ נְכוֹחוֹת.

מַהוּ יְעַוֵּל, אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב, אֲוִירָא דְאַרְעָא יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וּמְרַמֵּז נְבוּאָה. וְזַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו יְעַוֵּול הָאֲוִיר וְהַנְּבוּאָה. מִפְּנֵי מָה, מִפְּנֵי שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא רָאָה גֵּאוּת ה', וְאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן יוּחַן רָשָׁע וִיעַוֵּל טוּב הָאָרֶץ וְהַנְּבוּאָה. ר"י בְּר' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר, יוּחַן רָשָׁע, אֵלּוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא לָמַד יִשְׂרָאֵל צֶדֶק.


פרשת וישב

[עריכה]

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה שְׁנִין יָתֵיב הַהוּא צַדִּיק, דְּלָא חָזָא לַאֲבוּהָ עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין. הָא אִינוּן יָתְבוּ בְּמִצְרַיִם, עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין, לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מֵאִינוּן עֶשֶׂר שְׁבָטִין דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, לְפוּם חוּשְׁבְּנָא הֲווֹ מָאתָן וְעֶשְׂרִין שְׁנִין לְכָלְהוֹ, דַּל מִינַיְיהוּ עֶשֶׂר שְׁנִין, דִּנְכִיתוּ לוֹן בְּדִינָא דִלְעֵילָא, בְּגִין עֶשֶׂר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין דְּמִיתוּ תַּמָּן בְּמִצְרַיִם, אִשְׁתָּאֲרוּ מָאתַן וְעֶשֶׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רְדוּ שָׁמָּה.

תָּא חֲזֵי, כַּד גָּרְמוּ חוֹבִין, וְהַאי שַׁבָּת לָא אִתְנְטֵיר כִּדְקָא יָאוֹת, דִּכְתִיב (ירמיה, יז) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לָא תִטְלוּן עֲלֵיכוֹן מָטוֹלָא דְּחוֹבִין, דְּהֲוָה מֵגִין עֲלֵיכוֹן מִנַּיְיהוּ, יוֹם הַשַּׁבָּת.